סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

ייחודיות / רפי זברגר

ערכין לג ע''א

  

הקדמה

המשנה הראשונה בדף שלנו עוסקת בנושא חדש: בתי חצרים. למדנו לעיל על בתי ערי חומה, והסברנו כי מדובר בבית מכל סוג שהוא בעיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ורוב תושביה יהודיים. עיר שאינה עיר חומה, נקראת בלשון המשנה בתי חצרים. נלמד במשנה זו את דיניהם של בתים בעיר בתי חצרים. 
 

הנושא

בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות.
פותחת המשנה ב"כותרת" וקובעת כי דין בתי ערי חצרים הוא שילוב של ''קולות'' (בלשון המשנה ''כוח יפה'') של בית עיר חומה, ושל שדה אחוזה. והמשנה מיד מפרטת מהן אותן ''קולות''.
ונגאלין מיד, וכל שנים עשר חדש כבתים.
כזכור, יש הבדל ב''זמן הגאולה'' בין שדה אחוזה לבית עיר חומה. שדה אחוזה ניתן לגאול רק לאחר שנתיים מיום המכירה, עד שנת היובל, ובית עיר חומה ניתן לגאול מיום המכירה ועד תום השנה הראשונה. 
בתי חצרים מקבלים את ה''דין הקל'' מבין שניהם, ואפשר לפדותם מהיום הראשון למכירה כמו בתי ערי חומה. 
ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות:
יש עוד הבדל בין שדה אחוזה לבית עיר חומה. ניתן לגאול את שדה אחוזה עד שנת היובל, וחייבים לתת את הסכום היחסי של המחיר מהשנים שנותרו עד שנת היובל. למשל, אם מכר את שדה האחוזה בשנה הארבעים ליובל בתשעים אלף שקל. הרי שכל שנה שנותרה עד שנת היובל שווה עשרת אלפים שקל. אם פודה אותה בשנת הארבעים וחמש, הרי שנשארו עוד ארבע שנים ולכן פודה בארבעים אלף שקל. אם לא גאל את השדה עד שנת היובל, הרי שהשדה חוזרת לבעלים ביובל. דינים אלו הם קולות של שדה אחוזה ביחס לדין בית ערי חומה. שהרי בעיר חומה, אם לא גאל אותו עד סוף השנה הראשונה אינה נגאלת עוד ונחלטת לקונה לעולם. 
דין בתי חצרים נידון בנושאים זה כמו שדה אחוזה ולא כמו בית עיר חומה. הגמרא לומדת את המקור בפסוקי התורה לדינים אלו של המשנה. 
 

מהו המסר

נשים לב למספר נקודות ייחודיות בבית עיר חצרים:
1. בשנה השנייה לאחר המכירה, גם בשדה אחוזה וגם בבית עיר חומה אין אפשרות לגאול. שהרי שדה אחוזה נגאלת רק מהשנה השלישית, ובית עיר חומה אינו נגאל אלא בשנה הראשונה. למרות זאת, אומרים חז''ל כי בית עיר חצרים, נגאל גם בשנה השנייה, והוא מהווה ''קולא עצמאית''.
2. יש לדון כיצד נגאל בשנה הראשונה. האם כמו בתי ערי חומה, במחיר הקניה ללא הפחתות, או בגרעון כסף (כמוסבר לעיל) הנוהג בשדה אחוזה. בנושא זה ישנה מחלוקת בין המפרשים, ורובם נוטים לפסוק כי בשנה הראשונה גואל את בית עיר חצרים כמו בית עיר חומה ללא הפחתת במחיר. כנראה בגלל שהמקור לגאולה בשנה זו הינה בית עיר חומה, ומכיוון ששם גואלים ללא הפחתות, כך ננהג גם בעיר בית חצרים.
לפי כולם, מהשנה השניה (למרות שבשנה זו לא גואלים בשדה אחוזה ולא בבית עיר חומה, כנאמר בסעיף הקודם) גואלים בית עיר חצרים בגירעון כסף, כמו שממשיכים לגאול מהשנה השלישית, שדה אחוזה מהווה את מקור דין זה, ושם כאמור גואלים בגירעון כסף.
למדנו כאן כי למרות שמקורות הדין של בתי ערי חצרים, הינם ב''דינים הקלים'' של שדה אחוזה ושל בית עיר חומה, הרי שיש לבית עיר חצרים דינים ייחודיים משלו. ניתן לומר כי יש לו גם ''משהו עצמאי משלו''.
עיקרון מעניין זה ניתן לייחסו וליישמו בחינוך. אנו יודעים שיש לפעמים דמיון בין ילדים, וניתן לומר שתכונה כזאת או אחרת הקיימת אצל ילד אחד, טבועה גם אצל ילד שני וכן הלאה. אך אין מצב שתכונות של שני ילדים, אפילו אם הם תאומים זהים, יהיו שווים לגמרי בין שניהם. יש לכל ילד ייחודיות משלו, תכונות אופי השייכות רק אליו, ושומה עלינו כהורים למצוא ולאתר אותם. לאחר מכן, יש לפתח תכונות אלו, ולתת לכל אחד לבטא גם את תכונותיו הייחודיות שלו.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר