מקרקעי דחו"ל כמטלטלי דארץ ישראל

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ערכין כט ע"א

בגמרא וב"הלכה ברורה" נאמר שהדין של "חרם", כלומר אדם שאומר על רכושו שיהיה "חרם" וצריך לתת אותו לכהנים, נוהג גם בזמן הזה, ולכן כותב הרמב"ם: "מי שהחרים בזמן הזה מטלטלין סתם הרי אלו נותנן לכהנים הנמצאין באותו מקום." אולם בקשר לחרם של קרקע יש הבדל בין הארץ לחוץ לארץ. בארץ הדין של "שדה חרמים" נוהג רק בזמן שהיובל נוהג, לכן אדם שאומר ששדהו בארץ ישראל תהיה "חרם" בזמן הזה אינו צריך לתת אותה לכהנים, אולם בחוץ לארץ גם בזמן שאין היובל נוהג הלכה זו תקפה, ולכן כותב הרמב"ם: "החרים לכהנים קרקע בחוץ לארץ ואפילו בזמן הזה הרי הוא כמטלטלין בארץ ישראל ותנתן לכהנים". כלומר: הקרקעות של חוץ לארץ נחשבות כמו המטלטלים של ארץ ישראל.

אולי ניתן קצת להבין זאת על פי הטעם שכתב ספר החינוך (מצוה שנז) לעניין החרמים: שבזמן שעם ישראל מחזיקים בתורה ומתעטרים בעבודת השם תחול עליהם טובה ושפע ברכה ואילו המארה והקללה יחולו על אויביהם ושונאיהם, ואם למרות זאת יהודי יאמר על נכסיו לשון "חרם", שהיא לשון של מארה וקללה – קבעה התורה שאי אפשר להוציא את הנכס מרשות ישראל לרשות אחרת, אלא הוא צריך להישאר ברשות עם ישראל, ובגלל שאותו אדם רצה להוציאו מרשותו – יינתן לכהנים. כאשר עם ישראל נמצא בשיא תפארתו אז רק הקרקעות של ארץ ישראל נחשבות לקניין קבוע, כי הן קנויות לעם ישראל לדורות עולם, אולם הקרקעות שבחוץ לארץ, שעומדות להימכר ולא עתידות להישאר לנצח ברשות עם ישראל – דינן כמטלטלין.