כיצד להשיג קדושה גם בזמן הגלות? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

ברכות ב ע"ב

מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן... מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר - ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.

לעיתים אנחנו חשים שהעולם סוגר עלינו, הכל נראה כל כך נטול קדושה ולא נראה שיש תקווה, לא לנו ולא לעולם. כיצד אפשר גם בזמנים כאלו להגיע למצב שבו נראה את האור בקצה המנהרה?

רבי אלימלך מליז'נסק (נועם אלימלך פרשת ויגש) קובע כי בדברי הגמרא הללו רמוז הכח להתגבר על חושך הגלות, שכן החושך והאפילה השוררים בזמן תפילת ערבית בעולם, הם תמונת מראה לחושך רוחני, ובדבריה מציבה הגמרא את המתווה להשגת קדושה גם בזמן כזה. היכולת להגיע למצב שבו ה' שומע את תפילותינו גם בזמנים של חושך והסתר הוא אם נגיע לכדי "צאת הכוכבים" - היינו שיאיר כוכבנו, וזה נעשה כאשר האדם הולך בדרך הסלולה לו על ידי התורה הקדושה וכפי שמורים לו הצדיקים שבכל דור. כאשר האדם דבק בכל לב בדרך התורה, גם בזמנים קשים, כוכבו מתנוצץ וה' שומע לתפלתו גם כאשר הכל סוגר עליו מכל כיוון.

את הרעיון הזה מלביש רבי אלימלך על מהלך הגמרא בצורה נהדרת באופן הבא:

מאמתי קורין את שמע בערבין? - כיצד נוכל לקרוא לה' ית' כך שישמע את תפילותינו גם בזמן של חושך וגלות (ערבית)?

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן - כאשר הצדיקים (הכהנים) יהיו מסוגלים להתעלות ולהתרומם (תרומתן) בצורה הדרגתית ומסודרת, כמו אוכל שמתעכל במעיו של האדם שאוכלו.

אבל מתי בדיוק יהיה מצב שכזה? על כך עונה הגמרא:

מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים - הזמן שבו אפשר יהיה לומר כי "דרך כוכב מיעקב", וכוכבו של עם ישראל יאיר ויתנוצץ.

אלא שזמן זה יהיה רק כאשר יגיע המשיח, ואנחנו שאלנו כיצד להגיע למצב כזה גם כאשר משיח לא הגיע והאפילה שולטת בכל מקום?

על כך עונה הגמרא ואומרת:

מלתא אגב אורחיה קמשמע לן - הגמרא מעוניינת להציב לנו בדבריה דרך סלולה וברורה - אורח חיים (אורחיה), ובדרך חיים זו אמנם נכון הוא שהיעד יהיה לעתיד לבוא כאשר יגיע המשיח ואז יתעלה כל העולם (והכהנים יכנסו לאכול בתרומתן), אך כבר עכשיו:

והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא - גם קודם שתגיע כפרתו הגדולה של העולם, אין זה מעכב מן האדם להגיע לכדי קדושה כפי שתהיה בביאת המשיח, וכיצד?

ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה - כאשר אדם הולך בדרך מאירה וסלולה המוצבת לפניו (ביאת שמשו) על ידי התורה הקדושה והדרכותיה הנקראות בשם "אור", וכפי שמורים לו הכהנים שבכל דור, אז יוכל להגיע לכדי קדושה, וגם אם האדם נמצא במצב של חושך ואפילה ובכל זאת דבק להאיר את דרכיו באור התורה, אזי סוף הקדושה לבוא עליו, ואז גם בזמן של החושך וה"ערבית" יוכל הוא לקרות לה' בתפילתו וה' ישמע, ויקויים בו "קורין את שמע בערבית".