מהו הטעם העיקרי לצרעת הבית?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין כ ע"ב
בחוזה לשכירות בית יש אפשרות שמדובר בהשכרה של "בית זה", ויש אפשרות שמדובר בהשכרה של "בית" סתם. אם המשכיר התחייב להשכיר "בית" סתם והבית נפל או נהרס – הרי הוא חייב לספק לשוכר בית חילופי. אולם אם המשכיר התחייב להשכיר "בית זה" אזי אם הבית נפל או נהרס אין המשכיר חייב לשוכר כלום.
מה הדין אם המשכיר עצמו הרס את הבית? לדעת הרמב"ם אין הבדל בין שכירות של "בית זה" או "בית" סתם, בכל אופן חייב המשכיר לספק לשוכר בין אחר. (לעומת זאת לדעת הר"ן גם אם המשכיר עצמו הרס את הבית, אם התחייבותו הייתה ל"בית זה" – אין הוא חייב לספק לשוכר בית חילופי).
הרמב"ם למד את דינו מהנאמר בגמרא שאם הבית המושכר נהיה מנוגע בנגע צרעת והכהן נתץ אותו – חייב המשכיר לתת לשוכר בית אחר. הסיבה היא כפי שמבאר רש"י, שנגע הצרעת ונתיצת הבית נגרמו בגלל חטאיו של המשכיר, שהיה גזלן או צר עין, ולכן נחשב הדבר כאילו הוא עצמו סתר את הבית.
ישנן כמה דרשות של חז"ל על הסיבות שבגללן נגרמת צרעת הבית. מהלכה זו אפשר להוכיח שהטעם העיקרי הוא: חטאיו של בעל הבית. כך היא גם מסקנתו של בעל ה"כלי יקר" בפירושו לפרשת מצורע, ומסוגיה זו ישנה ראיה נוספת לדבריו.
