עד כמה צריך להתרחק מבעלי לשון הרע?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ערכין טו

ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם הכותב בקשר לבעלי לשון הרע ש"אסור לדור בשכונתם, וכל שכן לישב עמהם ולשמוע דבריהם".

המושג "לדור בשכונתם" מתייחס למגורים בסביבת אנשים שיכול אדם להיות מושפע מהם, אפילו השפעה רחוקה כגון ללמוד מהם דרכי התנהגות, שהם מעשים חיצוניים אף ללא דיבור, כמו שאמרו במסכת שבת (סג,א): "אם עם הארץ הוא חסיד – אל תדור בשכונתו", ופירש רש"י: "שאינו יודע בדקדוקי מצוות, ואין חסידותו שלם, וסופך ללמוד ממנו".

המושג "לישב עמהם" מתייחס לקרבה גדולה יותר, כמו שאמרו (סנהדרין כג,א) על נקיי הדעת שהיו בירושלים שלא היו יושבים בדין אלא אם כן יודעים מי יושב עמהם ולא היו נכנסים לסעודה אלא אם כן יודעים מי מסב עמהם, ומבאר המאירי (חיבור התשובה משיב נפש מאמר א פ"ה): "כי ההתחברות עם הנבלים והזוללים – פחיתות נפש", כי הדיבור עם אנשים פחותים משפיע לרעה על המדבר איתם, שכן דיבורו יכול להיות מושפע מצורת וסגנון הדיבור שלהם.

המושג "לשמוע דבריהם" מתייחס להשפעה שיכולה להיות ללשון הרע על צורת החשיבה של השומע, שהרי חטא לשון הרע נובע מצורת חשיבה שלילית, ומי ששומע את דבריהם, גם אם לא מאמין להם, יכול להיות מושפע מכיוון החשיבה הירוד הזה.

נמצא שהרמב"ם מזהיר כל אדם לנקוט באמצעים כדי להתרחק ולא להיות מושפע מבעלי לשון הרע לא במעשה, לא בדיבור ולא במחשבה.