סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מוות וחיים ביד הלשון / רפי זברגר

ערכין טו ע"א-ע''ב

  

הקדמה

הגענו למשנה האחרונה בפירוט הנושאים ''שיש בהם להקל ולהחמיר'', במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד?
היכן מצינו קולא וחומרה במוציא שם רע?
אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה, ועל קטנה שבישראל - נותן מאה סלע.
הקנס שקבעה תורה קנס קבוע של מאה שקלים, על אדם אשר מוציא שם רע על אשתו הנערה ואומר לה שלא מצא לה בתולים. הקנס הוא בין אם מדובר באשה חשובה כמו בת כהן גדול, ובין אם מדובר באשה שאינה מיוחסת כלל – בכולם משלמים אותו קנס. באשה מיוחסת הקנס הוא לקולא, שכן הוא משלם פחות משוויה, ובאשה שאינה מיוחסת - הקנס הוא לחומרה, שהרי משלם יותר משוויה. 
נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה. שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר (במדבר י''ד, כ''ב): כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי.
משווה המשנה בין הקנס של משנתנו לקנס שלמדנו במשנה הקודמת על אונס ומפתה. שם הקנס הוא חמישים שקל, כאשר ביצע עבירה בפועל, לעומת הקנס אצלנו על סך מאה שקל, למרות שלא ביצע עבירה בפועל, אלא ''רק'' דיבר לשון הרע. מסיקה מכך המשנה כי כוח הדיבור גדול יותר מכוח המעשה, כפי שגם ראינו במדבר סיני, שעם ישראל עבר עשר ניסיונות (מפורטים בגמרא בהמשך), אבל גזר דינם שלא להיכנס לארץ, נחתם "אך ורק על דיבור לשון הרע" של המרגלים. 
 

הנושא

הגמרא דנה ארוכות על איסור לשון הרע. נציג חלק מהאמרות החשובות של האמוראים, ונרחיב על אחת מהן:
1. הקדוש ברוך ברא את הלשון עם מספר ''שומרים'': הלשון "שוכבת'' לעומת שאר איברים הזקופים, ומוקפת ב"מגינים השומרים עליה מכל משמר": כמו העצם מאחורי הלשון, ושפתיים מלפני הלשון. 
2. אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר... 
עונשים על לשון הרע:
3. ואמר ר' יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו...
4. ואמר ריש לקיש: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים...
5. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן ...
6. ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם...
7. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה... 

תקנת מדברי לשון הרע: 
8. מה תקנתו של מספרי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה... ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו...
9. רבי אחא ברבי חנינא אומר: סיפר (לשון הרע) אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקדש... אלא מה תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא - יעסוק בתורה, ואם עם הארץ הוא - ישפיל דעתו ... 

רבי אחא חולק על רב חסדא וסובר כי ''אין תקנה לדיבור לשון הרע'', אלא אך ורק ניתן למנוע דיבור עתידי של לשון הרע..
יחס לשון הרע לעבירות אחרות: 
10. תנא דבי רבי ישמעאל: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות, עבודת כוכבים, וגילוי עריות ושפיכות דמים...
11. אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב (משלי י''ח, כ''א): מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ, וכי יש יד ללשון? לומר לך: מה יד ממיתה - אף לשון ממיתה... 


רבינו יונה בספרו ''שערי תשובה'' על ההשוואה בין לשון הרע לשלושת העבירות החמורות: 
והנה, אנו צריכים לפרש לך, היאך ייתכן, כי יהיה עוון לשון הרע יתר על השלוש האלה? הלא על כל אחת מהן אמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ע''ד, א') ייהרג אדם ואל יעבור עליהן.
כיצד ניתן לומר כי לשון הרע כנגד שלושת העבירות החמורות, והרי יש חובה "ליהרג ולא לעבור" עליהם?
בתשובה לשאלה זו, מביא רבינו יונה מספר ''שורשים'' וכמה ''פנים'' לעוון לשון הרע, אשר בעזרתם ניתן להבין את גודל האיסור של לשון הרע. נצטט חלק מהם:
1. בעל הלשון הוא שונה באיוולתו, עשר פעמים ביום יכלים ויבאיש ויחפיר, וידבר שפת יתר ויכה בסתר, ומי יתן קץ לעונשו.
2. בעל הלשון – "תשובתו קשה"... ומרוב ההרגל, איננו שליט ברוחו, וכאילו לשונו גורמת המחשבה...
3. בעל הלשון חטאו נקל בעיניו, כי יאמר "אך דבר שפתיים הוא", ולא פנה אל נזקיו הרבים, על כן לא ישוב מדרכו הרעה.
4. אם ישוב בעל הלשון בתשובה. צריך לבקש מחילה לאשר מוצק לו מזעם לשונו. והוא לא יזכור מספר כולם. כי רבים מכאובים הכאיב. וכמה נפשות הדאיב. גם רבים מאשר זכר. כי אותם עכר. והם לא ידעו כי הדיח עליהם את הרעה. יתבייש להודיעם ולגלות אזנם על אשר גמלם רעה.

 

מהו המסר

המסר של הדף "זועק לשמים" ומדבר בעד עצמו.
נסיים בציטוט דברי רש''י על הפסוק במשלי מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ אומר רש''י על המילים וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ: אוהב את לשונו ומרגיל לתורה אוכל שכרה בעוה"ז.
נשתדל להרגיל את לשוננו לדבר אך ורק טוב!


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר