פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"לא תיהוי בי עבורי אחסנתא"
כיצד העביר אברהם את ישמעאל מירושתו?
בפסוק (בראשית כא, יא) נאמר "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", ובהמשך נאמר שאמר לו ה' (שם שם, יב) "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ופירש רש"י בקול רוח הקודש שבה. ושתי תמיהות יש כאן, האחת מדוע רע היה לאברהם לגרש את ישמעאל, והשניה מה עניינה של רוח הקודש של שרה - לכאן. ותירץ הגאון רבי שמואל סופר – אביו של ה"חתם סופר" (ומובאים דבריו ב"חידושי חתם סופר" כתובות נג, א), שאברהם לא רצה לגרש את ישמעאל ולהעבירו מירושתו, כדברי הגמרא שלפנינו שאין להעביר את הירושה אף מבן רע לבן כשר, שמא בעתיד ייצא מהבן הרע זרע כשר. ואף אברהם חשב שמא בעתיד ייצאו מישמעאל ילדים כשרים שמחמתם אין להעבירו מירושתו, ולכך רע היה בעיניו לגרשו.
אך, הוא הדבר אשר אמר לו ה', שישמע בקול רוח קודשה של שרה, האומרת שמישמעאל לא ייצא שום זרע כשר, ואפשר בהחלט להעבירו כליל מהירושה וליתנה ליצחק לבדו.
בשם הרדב"ז מביאים לתרץ על שאלה זו – הכיצד העביר אברהם את ישמעאל מירושתו, כי כל דין זה הוא רק משום שחוששים שמא ייצא מהרשע זרע כשר הראוי לירושה. אבל בזרעו של ישמעאל אין שייכת כלל ירושת אברהם אף אם יהיו הגונים וראויים, כיון שאינם מתייחסים אחר אברהם, וכלשון הכתוב "כי ביצחק יקרא לך זרע" – שזרע ישמעאל אינם נחשבים זרעו של אברהם. ונמצא שלא הפקיע אברהם אלא את ירושתו של ישמעאל בעצמו שכן היה נחשב לזרעו וכלשון הכתוב "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא", אלא שעל ישמעאל הלא ידע אברהם כי הוא בן רע ויפה עשה כשהעביר ממנו את הירושה.
