פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"הא דידיה הא דעלמא"
אימתי יכולים ישראל 'לרעות בשדותיהם של אחרים'?
מבואר בגמרא שאת בהמותיו שלו – רועה הרועה בכל שימצא לנכון, אך לא את בהמותיהם של אחרים, אותן הוא מרעה רק בשדות הפקר. על פי דברי הגמרא האלו פירש הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א (קדושת לוי פרשת ואתחנן) את הפסוקים (ישעיה מ, י-יא) "הנה ה' אלקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו הנה שכרו איתו פעולתו לפניו כרועה עדרו ירעה בחיקו ישא עלות ינהל". וביאר, שכאשר האדם עוסק בענייני עולם הבא מתוך קדושה, הרי הוא זוכה בהם משולחן גבוה - מה' אשר לו הארץ ומלואה. שהרי לכאורה יהודי אינו יכול לעסוק בענייני העולם הזה, שכן מבואר בדברי חז"ל (תנא דבי אליהו זוטא, פרשה יט), שיעקב אבינו הניח לעשיו ולזרעו את כל העולם הזה ובחר לעצמו ולזרעו את העולם הבא, ואם כן היאך יוכל יהודי לעסוק בעניינים אלו. ולזה אמר הכתוב, 'כרועה עדרו ירעה', שכאשר עוסקים בענייני העולם הזה מתוך קדושה וזוכים לקבלם מאת ה', הרי הוא נוהג כרועה הרועה את עדרו – שנותן להם לרעות בכל מרעה טוב אף אם הוא בשדות אחרים. וכך אף שהעולם הזה ניתן לחלקו של עשיו, זוכים בני ישראל לרעות בכל טוב הארץ.
