הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

ערכין י ע"ב

יש ברייתא המובאת בערכין י ב וגם בירושלמי סוכה ד ה שאומרת שיש שמונה עשרה ימים שגומרים את ההלל:
"דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב (הראשון) של עצרת"

הירושלמי מסכת סוכה פרק ד ה מוסיף:
"תני שמונה עשר יום ולילה אחד קורין בהן את ההלל בכל שנה. שמונת ימי החג ושמונת ימי החנוכה וי"ט של עצרת וי"ט הראשון של פסח ולילו"

אמירת שירה מופיעה בירושלמי פעם נוספת בפסחים ה ה:
"אמר רבי לוי כשם שניתן כח בקולו של משה כך ניתן כח בקולו של פרעה. והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום ומה היה אומר [שם יב לא] קומו צאו מתוך עמי. לשעבר הייתם עבדי פרעה מיכן והילך אתם עבדי ה'. באותה שעה היו אומרים [תהילים קיג א] הללויה הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה".

על הדברים הללו קשה מהירושלמי בפסחים י ו:
"וכתיב [שופטים ה ב] בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה'. התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן. הרי מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוץ לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו לא נגאלו מן המלכות. למה בשביל שלא ישתכר".

הירושלמי אומר שהמקור לשירה/הלל זה מסיסרא. הירושלמי שואל מדוע לא לומדים מיציאת מצרים? ועונה שונה יציאת מצרים היא שהיא תחילת הגאולה.

הפני משה שם וכן הנצי"ב בהעמק דבר מסבירים בירושלמי שלא אמרו הלל בלילה הראשון, משום שעדיין לא נגאלו בפועל, ורק בקיעת ים סוף אמרו שירה מפני שאז נגאלו לגמרי.

אך ניתן להסביר לאור הדברים שאמרו שגם בליל הסדר אמרו שירה. שאלת הירושלמי היא: מדוע לא לומדים מיציאת מצרים? מדוע היינו צריכים ללמוד רק מסיסרא?
ועל כך באה התשובה שיציאת מצריים היא תחילת הגאולה וברור שאומרים הלל, ולכן לא ניתן ללמוד לשאר המקומות. וכך מסביר גם העלי תמר.
בירושלמי מתחדש שהלל אומרים על כך שפרעה הכיר שאנחנו בני חורין וגם אנחנו הכרנו. כמו ביום העצמאות שהאומות הכירו בנו ולאחר מכן אנחנו הכרנו ע"י הכרזת בן גוריון בעצמינו.