"אחד" בפרסית - לשון גרוע
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות ס ע"א
בגמרא נאמר שמי שסופר את הבהמות למעשר בהמה בספירה הפוכה, כלומר מעשר עד אחד – העשירי למניינו, דהיינו אותה בהמה שקרא לה "אחד" היא מתקדשת בקדושת מעשר בהמה, משום שבשפה הפרסית המילה "אחד" משמעותה עשר ולכן הוא נחשב כאילו אמר על הבהמה העשירית "עשירי".
הרמב"ם המובא ב"הלכה ברורה" מביא דין זה להלכה, אך לא כותב את ההסבר של הגמרא, אלא מסביר: "שהעשירי מאליו נתקדש". הרבה מפרשים הקשו מדוע צריך היה הרמב"ם להוסיף טעם זה ולא כתב את הטעם הנזכר בגמרא.
בספר דברי מחוקק כתב שהרמב"ם הבין שהטעם הנזכר בגמרא נאמר על ידי רבא לפני שסבר שהעשירי מתקדש מאליו, ואז, כאשר סבר שיש צורך להקדיש את הבהמה העשירית בדיבור נאלץ להסביר שהסיבה שהיא מתקדשת היא משום שבשפה הפרסית המילה "אחד" משמעותה עשר, אולם לפי מסקנת הגמרא אין צורך להסבר הזה, כי רבא מסיק שהעשירי מתקדש מאליו, גם ללא דיבור בכלל.
לעומת זאת הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסביר שיש צורך בדיבור, אלא שעצם העובדה שבפרסית קוראים לעשר "אחד" אינה מספיקה כדי להחיל קדושה על הבהמה העשירית, כי זה נחשב לדיבור גרוע, ורק בגלל שהעשירי מתקדש מאליו ניתן להסתפק בדיבור כזה גרוע כדי לקדש אותו. מדבריו יוצא שבכל אופן יש צורך להקדיש את הבהמה העשירית בדיבור, אלא שהשאלה היא האם אפשר להסתפק בדיבור גרוע או שיש צורך בדיבור מעולה.
