שלשה תחומים של חכמה
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות נב ע"ב
בגמרא מסופר שרב ששת הקשה קושיה על תירוצו של רבי אלעזר ובתגובה לכך קרא רב חמא על רב ששת את הפסוק מספר קהלת (ז,יא): "טובה חכמה עם נחלה", שכן רב ששת היה בקי בברייתות.
פסוק זה הוא אחד משלשה פסוקים הנזכרים בספר קהלת שבהם נזכר הביטוי: "טובה חכמה". רבינו סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות (מאמר י) מציין ששלשת הביטויים הללו בספר קהלת מתייחסים לשלשה סוגים של חכמה: הפסוק "טובה חכמה עם נחלה" מתייחס לחכמת הטבע ויצירת העולם, שכן בסוף אותו פסוק נאמר: "ויותר לרואי השמש". הפסוק "טובה חכמה מגבורה" (שם ט, טז) מתייחס לחכמת הנהגת המלכות, שכן זהו ההקשר שבו נאמר אותו פסוק. הפסוק (שם ט,יח) "טובה חכמה מכלי קרב" מתייחס לחכמת עבודת ה' ויראת ה', על פי מה שנאמר שם: "וחוטא אחד יאבד וגו'".
מעניין לציין ששלשת סוגי החכמות הללו מקובלים עד היום כשלשה התחומים של המדעים הנלמדים בעולם: מדעי הטבע, מדעי החברה ומדעי הרוח. אכן כפי שנאמר על רב ששת "טובה חכמה עם נחלה", כך הוא לגבי כל החכמות: טוב לימוד החכמה כאשר הוא משולב עם הנחלה, כלומר עם התורה ועם המסורת המקובלת ועוברת מדור לדור. חכמה שבאה להתריס ולנסות לסתור את המסורת והתורה - אינה טובה.
