טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שבור אנדרפטא שרי פירוז אנדרפטא אסור - תוכי 

"אמר רב: שבור אנדרפטא שרי, פירוז אנדרפטא אסור, וסימניך פירוז רשיעא. אמר רב הונא: בוניא שרי, פרוא אסיר, וסימניך פרואה אמגושא" (חולין, סב ע"ב).

שם עברי: תוכי           שם באנגלית: Parrot           שם מדעי: Psittaciformes

שם נרדף במקורות: אנדרפטא?


הנושא המרכזי: מהם שבור אנדרפטא ופירוז אנדרפטא?


אין בידינו פרטים על העוף אנדרפטא מלבד שמו ואכן רש"י מסתפק בקביעה שמדובר בשם עוף. גם לערוך (ערך "אנדרפתא") לא הייתה מסורת זיהוי והוא מסתפק בהסבר הביטוי "פירוז רשיעא". ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "אנדרפתא") כתב שמקור השם פרסי והכוונה לפרוש (Finke). לדעת קאהוט שמות שני מיני העופות נגזרו משמות המקומות בהם היו מצויים כמקובל גם בזמנו. הוא שלל את האפשרות שהכוונה היא למלכים פירוז הראשון (Peroses) ושאפור הראשון ( Schahpur) משום שפירוז חי שנים רבות לאחר רב בעל המאמר הזה. הוא מציע שפירוז ושבור הם שמות ערים. כאמור אנדרפתא הוא מין של פרוש וההיתר או האיסור תלויים ב"מנהג המדינה" שבה הוא נמצא. הסימן לאיסור הוא פירוז גם משום שמשמעותו בפרסית היא מאוס ונבזה(1) (אמנם בגמרא הסימן הוא "פירוז רשיעא" אך ייתכן שמקור שמו בפי חכמים הוא בהיותו רשע ). גם שבור הוא מילה בפרסית שפירושה כמו שפיר בארמית שמשמעותו היא טוב ויפה.

ל. לוויזון זיהה את אנדרפטא כתוכי. לדעתו השם הוא יווני ןמורכב משני חלקים: "אנדרוס" – אדם ו"פטוס" – מדבר כלומר בעל חיים המדבר כאדם. לוויזון חילק את התוכים לפי התנהגותם בין מינים פראים הניזונים גם מבשר והם האסורים לבין מינים שקטים הניזונים מצמחים. השם "פירוז" קשור לחיי בר פראיים ולכן פירוז אנדרפטא אסור. לדעת מ. דור ייתכן ורב הבדילבין תוכים גדולים וקטנים. התוכים מחלקים את אצבעותיהם 2 לפנים ו – 2 לאחור לכן ראו אותם אסורים. לדעתו ייתכן וחז"ל לא התייחסו לאופן חלוקת האצבעות בתוכים הקטנים משום שהם מלקטים גרגירים תוך כדי הליכה על הקרקע.
 

תמונה 1. פרוש מצוי          צילם: MichaelMaggs		תמונה 2. אפרור          צילם: Nicke L

(1) לא הצלחתי לאמת את מקורותיו של קאהוט בשפה הפרסית.

מקורות עיקריים:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 139.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 161-162.
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.