החיוב ללמוד את כל הש"ס
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות מה ע"א
בגמרא יש דיון על רמ"ח האיברים שיש באדם. לא מקרה הוא שיש באדם רמ"ח איברים ושס"ה גידים ובדיוק כך הוא מספר המצוות: רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. כנגד כל אבר שבאדם ישנה מצוות עשה המקבילה לו וכנגד כל גיד שבאדם ישנה מצוות לא תעשה שמקבילה לו.
שלימותו של האדם תלויה בקיום המצוות, ומובא בספרים שכשם שיש באדם רמ"ח איברים גשמיים כך יש בנשמתו של האדם רמ"ח איברים רוחניים וקיום כל מצווה שמקבילה לאבר מסוים מחיה את אותו אבר וכן הימנעות מכל אחת מעבירות הלא תעשה היא זו שמחיה את אותו גיד המקביל לו.
בהקדמת ספרו של הרב מרדכי פרום זצ"ל הוא מקשה: הרי לא כל אדם יכול לקיים את כל מצוות העשה שבתורה? יש מצוות ששייכות רק לכהנים או רק למצבים מסוימים שלא כל אדם נקלע אליהם ואיך תחיה נשמתו של אותו אדם?
תשובתו היא שלימוד ענייני המצווה נחשב כתחליף לקיום המצווה והלימוד הוא זה שמחיה את נשמתו של האדם בשלמותה. דבר דומה לזה כבר אמרו חז"ל (מגילה לא,ב) בקשר לקרבנות, שמי שלומד את הלכות הקרבנות נחשב הדבר כאילו הקריב קרבן. על דברי הרב פרום זצ"ל נמצא שכל אדם חייב ללמוד את כל התורה כולה כדי שנשמתו תחיה בשלמותה. רעיון זה מקביל למה שכתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בתשובתו (אג"מ יו"ד ח"ב סימן קי) שכל אדם חייב ללמוד את כל התורה, כפי שנאמר במסכת קידושין (דף ל) שחייב אדם ללמוד: מקרא, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות.
