מדוע אסור לגייר מי שלא ישמור מצוות?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות ל ע"ב
בגמרא נאמר שכאשר אדם רוצה להתגייר עליו לקבל על עצמו לקיים את כל דברי התורה. אם אדם רוצה להתגייר ומוכן לקבל על עצמו את כל התורה חוץ מפרט אחד, אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים, אין מקבלים אותו. הפוסקים דנים בפרטי הכלל הזה, האם אין מקבלים אותו לכתחילה אולם בדיעבד גיורו תקף, האם אין מקבלים רק את מי שלא מקבל עליו פרט אחד מן התורה בגלל שבעיקרון הוא מתנגד לו, אבל מי שרוצה לקבל עליו את הכל רק שאינו יכול לעמוד בפני יצרו ויודע שיעבור על פרט זה לתיאבון מקבלים, או שמא לא, וכו'.
לכל הדעות, תנאי עיקרי בקבלת גר הוא שיהיה רצונו לקיים את מצוות התורה בלב שלם. בקשר לאותם בתי דין המקבלים גרים למרות שיודעים שלא ישמרו את כל התורה, כתב מרן הרב קוק זצ"ל (שו"ת דעת כהן סימן קנד) שהם עוברים על איסור התורה של "ולפני עור לא תתן מכשול" ממה נפשך. שכן אם מדובר על גיור שאין לו תוקף, משום שלא הייתה למתגייר כוונה אמיתית לקבל עליו עול תורה ומצוות אזי הם מכשילים את הרבים בזה שחושבים שגוי הוא יהודי. אולם גם אם יש תוקף לגיור, משום שהייתה למתגייר כוונה לקבל עליו את המצוות בלב שלם, אלא שמאיזושהי סיבה ידוע שלא יקפיד לקיים את כל המצוות כהלכתן, הרי בזה שמסכימים לגייר הם מכשילים את אותו גר בזה שמחייבים אותו בעונש בידי שמים על כל העבירות שיעבור, שהרי אחד הדברים שצריך בית הדין לומר למועמד לגיור הוא: "קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה חייב סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה".
