בין כך ובין כך מקבלין אותן
בכורות לא ע"א
"תנו רבנן: וכולן שחזרו בהן - אין מקבלין אותן עולמית, דברי רבי מאיר... רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה אומרים: בין כך ובין כך מקבלין אותן, משום שנאמר (ירמיהו ג, יד) שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים. אמר רבי יצחק איש כפר עכו אמר רבי יוחנן: הלכה כאותו הזוג".
ומה תשובה ישיב רבי מאיר לאותו הזוג? הרי מקרא מפורש: שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים! ועוד, וכי אמנם יתכן שינעלו שערי תשובה?
אלא שרבי מאיר לשיטתו במסכת קידושין דף לו ע"א: "תניא: בנים אתם לה' אלהיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים - אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרוים בנים, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים". רבי מאיר אינו נצרך למאמר: "בין כך ובין כך" של אותו הזוג, יש לו "בין כך ובין כך" משלו. שהרי מה בכך שלא יקבלום, הרי בין כך ובין כך קרויים הם בנים! וממקרא שהביאו שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים דוקא סייעתא יש לדבריו, שנקראים בנים אף שעדין שובבים הם. אמנם שם במסכת קידושין הביא רבי מאיר ראיה לדבריו ממקראות אחרות ולא ממקרא זה, כי מקרא זה ניתן לפרש באופן אחר שיתאים לדעת אותו הזוג: שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים – שובו שובבים, ורק כך תהיו נקראים בנים.
לפי האמור שרבי מאיר לשיטתו מתעוררת קושיה. בסוגייתנו נפסקה הלכה כאותו הזוג. ואילו במחלוקת אם החוטאים קרוים בנים פסק הרשב"א בתשובותיו שהלכה דוקא כרבי מאיר. ולמרות הכלל שהלכה כרבי יהודה במחלוקתו עם רבי מאיר, כאן הוכיח רבי מאיר את דבריו מפסוקים והגמרא לא יישבה אותם לדברי רבי יהודה. וכיון שהלכה כרבי מאיר, כל דיני טומאת מת מתקיימים בישראל שחטא כמו בישראל כשר. וכך נפסק בַּשּׁולחן ערוך ברמ"א בהלכות אבילות (יורה דעה סימן שעב, ב). ואמרו משמו של בעל ספר 'יסוד העבודה' שמצוה לפרסם את דברי הרשב"א שהלכה כרבי מאיר שבן כך ובין כך קרוים בנים.
אלא ששני פסקי ההלכה אינם סותרים ממש. למרות שהלכה כרבי מאיר שבשמים מכריזים: בנים אתם לה' אלהיכם גם כאשר אין נוהגים כמנהג בנים, אין זה מחייב את דרי מטה לדחות בעלי תשובה. אדרבה, מצוה להדבק במידותיו של שוכן מרומים ולקרב כל אדם מישראל.
בין כך ובין כך אמרינן: בין כך ובין כך!
