עד דאכלת כפנייתא בבבל
בכורות יח ע"א
"רבי עקיבא אומר משמנין כו'. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכהן נוטל כחושה, אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן משמנין ביניהן תנן! אמר ליה: עד דאכלת כפנייתא בבבל, תרגימנא מסיפא, דקתני סיפא מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו, רי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה, ואי סלקא דעתך משמנין ביניהן - דכי הדדי פליגי, הכי נמי ליפלגי גבי הדדי! אלא מאי משמנין שומן יהא ביניהן, דאמר ליה לכהן: אייתי ראיה דבכור הוא - ושקיל".
קיימת סוגיה דומה, במסכת בבא בתרא דף קז ע"ב:
"גמ'. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לוקח נוטל כחוש שבו. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן משמנין ביניהן תנן! אמר ליה: אדאכלת כפנייתא בבבל - תרגימנא מסיפא, דקתני סיפא: חציה בדרום אני מוכר לך - משמנין ביניהן ונוטל חציה בדרום, ואמאי משמנין ביניהן? והא חציה בדרום אמר ליה! אלא לדמי, הכי נמי לדמי".
וקשה, למה קינטר רבי יוחנן את רבי חייא בר אבא על חוסר פקחותו, הרי איפכא מצינו במסכת סנהדרין דף כד ע"א: "אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב (זכריה יא, ז) וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים, נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים - אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה".
אלא שאת זאת גופא רצה רבי יוחנן ללמד, מה יעשה אדם שיבוא למידה זו ויידע להעמיק נכונה בתורה. כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא (מסכת אבות פרק ו, ד). וסמל עניגותה של בבל הוא אכילת תמריה המתוקים, כמסופר במסכת תענית דף ט ע"ב: (ומסכת פסחים דף פח ע"א) "עולא איקלע לבבל, חזי מלא צנא דתמרי בזוזא. אמר: מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא! בליליא צערוהו. אמר: מלא צנא דסכינא בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא!".
וכך גם הורה רב לרב כהנא במסכת סנהדרין דף קיא ע"א: "חזייה דהוה קא חייף רישיה, וסליק ויתיב קמיה דרב. אמר ליה: (איוב כח, יג) וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים - אמר ליה: מילט קא לייטת לי? - אמר ליה: קרא קאמינא, לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה".
על פי המבואר, דברי רב אלו לרב כהנא היו גם כעין הקדמה להוראתו המפורשת אליו במסכת בבא קמא דף קיז ע"א: "קום סק לארעא דישראל" ושילמד תורה לפני רבי יוחנן.
