ראיה מהגמרא לשימוש בדוד שמש בשבת
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות כה ע"א
בגמרא נאמר, לפי אפשרות אחת, שרבי יוסי בן המשולם סבור כדעת רבי יהודה ש"דבר שאינו מתכוון – אסור". הגמרא מקשה על כך מברייתא שבה אומר רבי יוסי בן המשולם שאם יש בפרה אדומה שתי שערות שראשן שחור – מותר לגזוז במספרים את הראש השחור של השערות ואין בכך עבירה על האיסור דרבנן של גזיזת שערותיה של פרה אדומה מפני שאין כוונתו לגזוז, אלא רק לתקן את הפרה. למסקנת הגמרא, על פי אפשרות אחת, אכן רבי יוסי בן המשולם אינו סבור כדעת רבי יהודה.
מסוגיה זו מוכיח האדר"ת כדעת המגן אברהם, ש"פסיק רישיה" בדבר שאינו מתכוון אסור גם כאשר האיסור הוא מדרבנן, שכן כפי האמור בסוגייה האיסור של גזיזת פרה אדומה הוא מדרבנן ובכל זאת גם ללא כוונה אסור לגוזזה אם התוצאה תהיה בלתי נמנעת.
בעניין עקרוני זה נחלקו גדולי הפוסקים, ואחת ההשלכות ההלכתיות שלו היא השימוש בדוד שמש בשבת. כאשר אדם פותח את ברז המים החמים אצלו בבית, כתוצאה מכך יוצאים מים חמים מדוד השמש ונכנסים במקומם מים קרים אשר מתבשלים במים החמים שהתחממו מהשמש. אמנם אין כוונתו של האדם לבשל את המים הקרים שנכנסים, אולם בישול זה הוא תוצאה בלתי נמנעת של השימוש במים החמים, כלומר זהו "פסיק רישיה". מכיוון שמדובר באיסור בישול דרבנן, שכן חכמים הם שאסרו לבשל ב"תולדות החמה", הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים, וכפי שנתבאר לדעת האדר"ת ישנה ראיה מסוגייתנו לאיסור.
