גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף קס"א, מדור "עלי הדף"
מסכת בכורות
דף כד ע"א
"עד יבא ויורה צדק לכם" - למה צריך להוראתו, הלא "עתיד חזיר להטהר"?
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ראה חזיר שכרוך אחר רחל, פטורה מן הבכורה ואסור באכילה עד יבא ויורה צדק לכם" (כד, א). צדדי הנידון בזה הם, כי רחל זו - שלא ידוע שביכרה מקודם - שחזיר כרוך אחריה ויונק ממנה, יש לדון האם חזיר ממש הוא שנכרך אחריה ולא נולד ממנה, ואם כן אסור הוא באכילה, או שמא בנה של הרחל הוא אלא שמשונה במראיתו ודומה לחזיר, - ומותר באכילה, כי טמא היוצא מן הטהור מותר באכילה. ומתבאר בגמרא, שרחל זו בוודאי ילדה, מאחר שהיא מניקה ולד זה, הרי זו בחזקת שכבר ילדה, ולכן נפטרה מן הבכורה - וזהו כדעת רשב"ג, והספק הוא "אי סבר רשב"ג יולדת מרחמת או אינה מרחמת", כלומר, האם בהמה אחר שיולדת מרחמת גם על ולד שאינו שלה, ולכן יש להסיק שחזיר אינו ולדה, אלא שריחמה עליו והניקו - ואסור לאכלו, או שמא אינה מרחמת על ולד של בהמה אחרת, ומדמניקתו אנו מניחים שודאי נולד מן הרחל - וטהור הוא ומותר לאכלו, ועל זה הסיק: "פטורה מן הבכורה ואסור באכילה עד יבא ויורה צדק לכם".
יש שהעירו (ראה 'יד אליהו' ח"ב סד, א) שמכאן מוכח שלעתיד לבא לא יתבטל איסור אכילת חזיר, כי אם יתבטל איסורו למה נצטרך להוראתו של אליהו הנביא, הלא גם אם חזיר ממש יהא מותר באכילה, ואמנם מכאן סתירה לדברי המדרש הידועים "עתיד חזיר להטהר". [ראה 'בני יששכר' מאמרים לאדר ז, ב): "מרגלי בפומיה דאינשי שעתיד חזיר ליטהר, הן אמת לא נודע מקומו איה כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו, ואפשר הוא בקבלה דלעתיד ב"ב בשעת הכיבוש שוב עתיד ליטהר...". כן נודעו דברי הריטב"א (קידושין מט:) בשם המדרש: "למה נקרא שמו חזיר, שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל לעתיד לבוא" (ועי' ש"ך עה"ת פר' ראה יט, ח)].
והנה בביאור עיקר דברי המדרש הללו מצינו מחלוקת האם הוא כפשוטו, ד'רבנו בחיי' כתב (פר' שמיני יא, ד): "ובמדרש תנחומא (תנחומא ישן שמיני יד) למה נמשלה מלכות זו (-מלכות אדום) לחזיר, שעתיד הקב"ה להחזיר עליהן מדת הדין... ויש נוסחאות שכתוב: 'עתיד הקב"ה להחזירו לנו', וההמון מבינים שהחזיר יהיה טהור לישראל, אבל ביאור הענין על הכח שלו שהוא מצר לישראל, ולעתיד ישוב עם שאר כל הכוחות לעזור ולתמוך לישראל כי ירבה השלום בעולם, שנאמר (ישעי' יא, ו) 'וגר זאב עם כבש' וגו', וכתיב (שם, ט) 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי'". ואמנם גם בראשונים אחרים מצאנו שאין הדבר מתפרש כפשוטו ממש [ראה 'מנחת קנאות' (תשובות הרשב"א לחכמי לוניל, צרפת וספרד) פ"ב; פי' רקנטי עה"ת שמיני כג, ב; שו"ת רדב"ז ח"ב סו"ס תתכח], ומובן שלפי זה לא קשה מידי מסוגיא שלפנינו (ראה עוד 'יפה תואר' בויק"ר יג, ג על עיקר מאמר זה ש"לא היה ולא נברא").
אכן רבים וגדולים פירשו הדברים כפשוטם - וכדלהלן, ולפי זה נצטרך ליישב הא דסוגייתנו. ומובן שלפי הדעה (ראה רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב) שביאת אליהו תהיה קודם ביאת משיח, ניתן ליישב שעתיד חזיר להטהר אחרי ביאת המשיח, ו"עד שיבא ויורה צדק לכם" - דהיינו, ביאת אליהו (כמש"כ רש"י) - יהא לפני כן ואז עדיין נצטרך להוראתו. אכן, לפי הדעה שביאת המשיח תהיה קודם לאליהו הנביא לא ניתן ליישב כן. וכן לפי מה שפירש רבינו גרשום בסוגיין ש"עד יבא ויורה" היינו שיבא משיח ויורה, גם כן לא ניתן ליישב כן.
והנה, בפסוק כתוב (ויקרא יא, ז): "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם", ולכאורה משמעות 'לא יגר' היא לשון עתיד, ומה שייך כאן לשון עתיד, וכתב שם האוה"ח הק': "'והוא גרה לא יגר', פירוש, תנאי הוא הדבר כל זמן שהוא לא יגר, אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שישאר בלא גרה ויותר, כי תורה לא תשונה". ואמנם כבר קדמו בזה הרמ"ע מפאנו בספרו 'עשרה מאמרות' (מאמר חקור דין ח"ד פי"ג).
וה'בן יהוידע' (נזיר כג.) מביא את יסוד הדבר בהאי לישנא: "ודע כי מה שאמרו רז"ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור, דהיינו שיהיה נטהר וניתר, אע"ג דאין מצות בטלים לעתיד לבא, היינו שבזה עושה השי"ת חדשה שיהיו כל החזירים הנולדים מן החזירים נולדים בשני סימני טהרה, שיהיו פרסותיהן סדוקות ומעלים גרה, ואחר שיוולדו אלו בשני סימני טהרה ימותו החזירים הראשונים, ונמצא החזיר הנמצא בעולם הוא טהור ומותר, כי יש בו שני סימני טהרה". ולפי זה אתי שפיר, כי שינוי טבע זה יהיה בנולדים החדשים בלבד, והחזיר שהיה קיים בביאת המשיח ישאר באיסורו, ולכן אכן נצטרך להוראת אליהו ומשיח כלפי חזיר הכרוך אחר הרחל.
אמנם, העומד לנגדנו הם דברי החת"ס זי"ע ב'תורת משה' פרשת ראה (ד"ה ואת החזיר): "ה'אור זרוע' פוסק דכל 'תיקו' דאמורא הוי דבר שיש לו מתירין, דאם יבוא אליהו יוכל להיות שיתירנה, והרשב"א חלק עליו, דממה נפשך אם יתירנה נמצא שלא היה אסור מעולם, ואם יאסרנה לא הוי דבר שיש לו מתירין... והק' הגאון הגדול ר' אבא זצ"ל אבדק"ק פפ"ד על מה דאיתא במדרשים שלכך נקרא חזיר בשם ההוא, שעתיד הקב"ה להחזיר ולהתיר, אבל עכשיו הוא באמת אסור, וא"כ לשיטת הרשב"א היה ראוי שיהיה דבר שיש לו מתירין ולא יתבטל. ונ"ל דאמת שכוונת המדרש על חזיר מיער דהיינו אדום שלעתיד יהפוך כל האומים ויודו לשמו הגדול, אך אין המדרש יוצא מידי פשוטו... והנה בודאי שהקב"ה לא יעקר מצוה אחת מכל המצות... אבל באמת לעתיד ישנה הקב"ה את טבע החזיר ויפשיט זוהמתו ויזדקק טבעו, ובאם נזדקק טבעו ממילא יעלה גירה ויותר לנו... והא תינח אותן שיהיה אז בחיים ישתנו טבעם וישתרו ממילא, אבל אותו שנתערב לנו בתבשיל או בין חתיכות אחרות שלא נזדקק טבעו קודם מיתתו יהי' אסור לעולם, ולכך לא מיקרי דבר שיש לו מתירין", ולפי זה גם בחזיר שיהא קיים בביאת המשיח ישתנה טבעו ויהא מותר לאכילה, ולפי זה לא נוכל ליישב כדברינו הנזכרים (ראה 'אהבת חיים' להדומ"ץ ממאקאוא הי"ד פר' שמיני).
