אדאכלת כפנייתא בבבל
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות יח ע"א
כאשר רבי חייא בר אבא שמע מרבי יוחנן את פירושו לדברי רבי עקיבא במשנה הוא שאל אותו איך פירוש זה מתאים ללשון המשנה. תשובת רבי יוחנן, על פי פירוש רש"י והרשב"ם (במסכת בבא בתרא דף קז) הייתה באופן של קנטור: בזמן שאתה התעדנת באכילת תמרים בבבל אנחנו כאן התאמצנו להבין את דברי רבי עקיבא במשנה. לעומת זאת תוספות מפרשים שהתמרים שאכל רבי חייא בר אבא בבבל היו מסוג גרוע, ולהבנתם רבי יוחנן אמר לו: היה יותר כדאי לך להיות איתי ולטרוח בהלכה מאשר לאכול תמרים גרועים בבבל.
בשו"ת חוות יאיר (סימן קנב) נשאל על מאמרים שונים המופיעים בש"ס שנראה לכאורה שנאמרו באופן של קנטור וזלזול, איך ייתכן שחכמי ישראל דברו בצורה כזו והרי דברי חכמים בנחת נשמעים. בתשובה שלו הוא מתייחס גם לדברי רבי יוחנן הללו ומסביר על פי הבנת התוספות שמדובר בתמרים גרועים, שאין הכוונה לסוג גרוע של תמרים, שהרי התמרים של בבל ידועים באיכותם, אלא שראוי להמתין עד גמר בישולם, והממהר לאכלם לפני גמר בישולם – בשבילו אלו תמרים גרועים, כך אמר רבי יוחנן לרבי חייא בר אבא, לא היית צריך למהר להבין את דברי רבי עקיבא, כי את פירוש דבריו יש להבין מסוף המשנה. סיוע נוסף לדברי התוספות שהתמרים שאכל רבי חייא בר אבא היו גרועים אפשר להביא ממסכת ברכות (מג,ב) שם מסופר שרבי חייא בר אבא הלך במנעלים מטולאים. מכאן נראה שהוא היה עני, שכן אילו היה מתאפשר לו בוודאי היה מקיים בהידור את דברי חז"ל (שבת קכט,א): "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו".
