סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

מתי הרמב"ם מיקל בספק דאורייתא

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

בכורות ט ע"א

  

במשנה מדובר על מצב בו יש ספק חיוב פדיון פטר חמור (כגון חמורה שילדה זכר ונקבה ואין ידוע מי נולד ראשון) ונאמר שבכגון זה: "מפריש טלה אחד לעצמו". בבירור ההלכה יתבאר שלדעת רוב הראשונים דין זה נוהג בכל הספקות הנזכרים במשנה, שצריך בעל החמור להפריש טלה כדי להפקיע מספק את קדושת פטר החמור, אולם אינו חייב לתת את הטלה לכהן ככל ספק ממון. אולם הרמב"ם, פוסק שישנו מצב בו אין צורך אפילו להפריש טלה לעצמו. כך כותב הרמב"ם לגבי שתי חמורות: "ילדו שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום, ואינו צריך להפריש טלה לעצמו לפי שיש כאן ספיקות הרבה שמא האחת ילדה זכר והשנייה ילדה שתי נקבות, או שמא זו ילדה נקבה והאחרת זכר ואחריו נקבה או נקבה ואחריה זכר, וכן ספיקות הרבה יש בשני זכרים ושתי נקבות". פסק הרמב"ם לכאורה קשה, שכן מבחינת הסיכויים באופן כללי נראה שאין זה שונה מכל ספק אחר בדין תורה שבדרך כלל מחמירים בו. הגרי"ש אלישיב זצ"ל מסביר שבמצבים הנדונים כאן יש עניין ייחודי: באופן פרטי רוב הסיכויים הם שאין חיוב, כגון בשתי נקבות וזכר – כשמדובר על כל חמורה בנפרד ייתכן שהיא כלל לא ילדה את הזכר ואפילו אם כן ייתכן שהוא נולד שני, וכן בשני זכרים ושתי נקבות ייתכן ששני הזכרים נולדו מחמורה אחת לאחר שילדה נקבה, אולם באופן כללי יש כאן ספק. שיטת הרמב"ם היא שההלכה שמחמירים בספק דאורייתא היא עצמה מדרבנן, אולם מדין תורה אין חיוב במצב של ספק לכן במצב כגון זה חכמים לא חייבו מספק. רק במצב שבו יש ספק מוחלט בין באופן כללי ובין באופן פרטי חייבו חכמים להחמיר בספק דאורייתא.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר