טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

תימה מהו? – אדמונית אירופית
 

"ההוא דאתא לקמיה דרבא, א"ל: תימה מהו? אמר: לא ידע האי גברא דעוף טהור חייב לשלוחי? אמר ליה: דילמא חדא ביעתא הוא דרמיא, אמר ליה: האי ידעי לך, מתניתין היא: אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת - חייב לשלח" (חולין, קמא ע"ב). 

פירוש: ההוא דאתא לקמיה [אדם אחד שבא לפני] רבא, אמר ליה [לו] אותו אדם לרבא בשאלה: העוף הנקרא תימה, שעוף טהור הוא, מהו דינו לענין מצות שילוח הקן? תמה רבה ואמר: האם לא ידע האי גברא [אין אדם זה יודע] הלכה פשוטה כי עוף טהור חייב לשלוחי [בשילוח]? אמר לו אותו אדם: אכן יודע אני, ואולם עדיין יש לי שאלה בדבר. אמר ליה [לו] רבא :דילמא חדא ביעתא הוא דרמיא [שמא רק ביצה אחת היא המוטלת] בקן, ולכך אתה מסופק אם יש בקן זה מצות שילוח, שהרי בתורה נאמר "אפרוחים או ביצים". השיב אותו אדם כי אכן כך הוא ספקו .אמר ליה [לו] רבא: אף הדין באופן האי ידעי לך [זה ידוע] לך, שכן מתניתין ]משנתנו] היא זו ששנינו בה כי אם אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: אדמונית אירופית           שם באנגלית: Common Bullfinch         שם מדעי: Pyrrhula pyrrhula

שם נרדף במקורות: תימה?


הנושא המרכזי: לזיהוי ה"תימה"


זהותו של העוף "תימה" נשארה מסופקת מאד גם לאחר עיון במקורות המנסים לזהותו. רש"י הסתפק בקביעה העולה מתוך הסוגיה שמדובר בעוף טהור מבלי להוסיף פרטים נוספים. גם הרב דוד בן יצחק פומיס במילונו "צמח דוד" (ערך "תמא"), שלא כבמקומות רבים אחרים, הסתפק בקביעה שמדובר בסוג עוף. המקור הקדום ביותר שבו מצאתי נסיון להגדרה ספציפית הוא ספרו של לוויזון(1). כדרכו גם ב"שמונת מיני הספיקות של רב אסי" התבסס על ניסיון להבין את שורש השם. בערך זה הוא נקט בשיטת החסרה (אלמינציה) של מינים נוספים העשויים להתאים לפרשנותו למילה "תימה". בהצעתו הראשונה הוא מפרש את "תימה" כנהדר או מושלם ומצביע על ציפור גן עדן (תמונה 1) ממשפחת העדניים שתוארה על ידי הפילולוג scaliger בן המאה ה – 16 כמין נהדר. הוא שולל את אפשרות זו משום שקבוצה זו שייכת למשפחת עורביים (תמונה 2) וכן לא יכולה להקרא ציפור טהורה. ניתן להוסיף שקשה להניח שהעדניים היו מוכרים באזורנו משום שתפוצת ציפורי גן העדן היא בחלק מאיי אינדונזיה, בצפון אוסטרליה ובעיקר בגינאה החדשה. לוויזון מזכיר את היונה ה"תמה" בפסוק בשיר השירים (ו ט') ("אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי וכו'") אך דוחה את האפשרות שהיא ה"תימה" משום שהיונה לא נקראה בשם זה במקורות אחרים. בהצעה נוספת לוויזון קושר בין "תימה" לבין "תומא" שהוא שמו הארמי של השום. לדבריו העפרוני נושא ריח שום משום שהוא ניזון משום בר. הוא שולל את זיהוי זה במיוחד משום שהעפרונים נקראים בשם אחר. 

משמעות שלישית שנתן לוויזון לשם "תימה" היא "תמים" ומזהה את את התימה עם המין אדמונית אירופית (תמונה 3) שלדבריו מהווה סמל לתמימות הגובלת בטיפשות המתבטאת בחוסר זהירות. ייתכן והרקע לתדמית התמימה של האדמונית הוא עיניה הקטנות. ניתן להתייחס לציפור זו כטהורה לאור כך שהיא קרובה לדרור הנחשב לטהור. זיהוי זה נראה בעייתי לאור כך שמין זה נפוץ ביערות מחט בצפון ואינו מרחיק בנדידה עד אזורנו. ח. י. קאהוט (ערך "תמא") ציטט את זיהויו של לוויזון. מ. דור כתב(2). שהן לוויזון והן קאהוט זיהו את התימה כגבתון עפרוני (תמונה 4). דבריו אינם ברורים לי משום ששניהם כינו את התימה בשם Gimpel המתייחס בגרמנית לאדמונית ולא לגבתון הנקרא בשפה זו Grauammer.   
 

תמונה 1. ציפור גן עדן       צילם: Richarderari		תמונה 2. עדני העורב          צילם: Richard Bowdler Sharpe

תמונה 3. אדמונית אירופית - זכר         צילם: Francis Franklin		תמונה 4. גבתון עפרוני         צילם: Zeynel Cebeci

(1) ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 181-182.
(2) מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 148.




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.