סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

 משותף גדול מן המפריד / רפי זברגר

בכורות ד ע''ב - ה ע"א

  

הקדמה

היום נדון האם הייתה קדושת בכור גם לבהמות אשר נולדו בהיות בני ישראל במדבר סיני. 
 

הנושא

איתמר, ר' יוחנן אמר: קדשו בכורות במדבר, וריש לקיש אמר: לא קדשו בכורות במדבר.
ישנה מחלוקת אמוראים בדף ד: מה הדין של בכור בתקופת המדבר. נקדים ונאמר כי אין ספק שבכורות "טרום מדבר" (באו ממצרים) קדשו בקדושת בכור, וגם בכורות ארץ ישראל קדשו בקדושת בכור. המחלוקת לתקופת הבינים של המדבר, האם גם שם קדשו הבכורות (רבי יוחנן), או שמא לא קדשו באותה תקופה (ריש לקיש). כל אחד מביא את מקור לדינו מן הפסוקים:
ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר, דרחמנא אמר ליקדשו, כדכתיב (שמות י''ג, ב): קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה - לִי הוּא.
מקורו של רבי יוחנן בפסוק הראשון אשר עוסק בדיני בכורה בפרשת בא, אשר נאמר ביום יציאתם ממצרים. אם כן, מצווה התורה ביום גדול זה, להודיע לעם על קדושת בכור. מכאן מסיק רבי יוחנן כי עם ישראל מצווה מעתה ואילך, לשמור על דיני קדושת בכור, כולל בתקופת המדבר. 
וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר, מדכתיב (שמות, י''ג, י"א'): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ .וכתיב בתריה (י"ב): וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה', וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים, לַה', מכלל דמעיקרא - לא קדוש.
ריש לקיש מביא גם ראיה מפסוקים מאוחרים יותר באותה פרשה (פרשת בא). שם מדברת התורה על תקופת ביאתם של עם ישראל לארץ ישראל, ובפסוק לאחר מכן מצווה שוב התורה על מצוות קידוש בכורות. מכאן מסיק ריש לקיש כי מצווה זו נוהגת בארץ ישראל, ולא במדבר. ריש לקיש מייחס את הפסוק שהיווה מקור הדין של רבי יוחנן לבכורות שנולדו במצרים, ועליהם כאמור שייכת מצוות בכורות, גם במדבר. אבל על הבכורות אשר נולדו במדבר, לדעת ריש לקיש לא חלה מצוות קידוש בכורות. 
הגמרא מקשה על שתי השיטות קושיות שונות, ולאחר מכן מעמיד רב מרדכי בדף ה. את מחלוקתם באופן הבא:
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: אתון - הכי מתניתו לה, אנן - איפכא מתנינן לה, רבי יוחנן אמר: לא קדשו בכורות במדבר, וריש לקיש אמר: קדשו בכורות במדבר.
רב מרדכי אמר לרב אשי כי שיטותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש הפוכות. רבי יוחנן הוא הסובר שלא קדשו בכורות במדבר, ואילו ריש לקיש סובר שקידשו הבכורות במדבר. 
אמר ליה: ואפכית נמי תיובתא, ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר?
שואל רב אשי את רב מרדכי, האם לאחר הפיכת השיטות, גם כל הקושיות שהקשינו על רבי יוחנן, מוקשות על ריש לקיש, וכן הפוך? ועוד שואל אותו: האם עתה יש להפוך את חלומו של רבי אלעזר, ולומר כי לא רבי יוחנן נגלה אליו בחלומו, אלא ריש לקיש נגלה אליו בחלום?
אמר ליה: לא קדשו (להו) - לא הוצרכו ליקדש.
רב מרדכי השיב לרב אשי ואומר לו, כי הוא "לא הבין את הסברו". וממשיך להסביר לו: כשאני אמרתי בשיטת רבי יוחנן ''לא קדשו בכורות'', לא התכוונתי לומר כי רבי יוחנן סובר שאמנם לא קדשו בכורות מדבר, אלא בדיוק הפוך: לא היה צורך לקדשם כיוון שהם נתקדשו כבר ביציאתם מרחם אימם, ולכן אין צורך לקדשם! לפי זה, רבי יוחנן בשיטת רב מרדכי סובר אותו דבר כמו שאמרנו עד עתה, כי הייתה קדושה לבכורות גם במדבר. לעומתו, ריש לקיש גם סובר כמו שהסברנו לעיל, כי בכורות מדבר לא קדשו מאליהם, ואם היו רוצים לקדשם, היה צורך לעשות מעשה המקדש אותם. זו כוונת המילים בשיטת ריש לקיש ''קידשו הבכורות במדבר'' – מי שהיה חפץ לקדשם, היה צורך לעשות מעשה כדי לקדשם. 
אי הכי היינו דידן!
שואלת הגמרא: אם זהו ההסבר של רב מרדכי, בסופו של דבר אין שינוי בשיטותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש, אז מדוע הוא בכלל אמר את דברו? מה הנפקא מינה היוצאת מדברים שלו?
קא משמע לן: חייב אדם לומר בלשון רבו.
עונה הגמרא כי באמת אין נפקא מינה בין שני העמדות במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש, אך "יש לדייק בלשון ציטוטים". ומכיוון שרב מרדכי למד מרבו את מחלוקתם באופן שונה, יש לצטטו כלשונו, למרות שאין נפקות הלכתית להעמדה הקודמת. 
 

מהו המסר

לאור תשובת הגמרא יש לשים לב כי רב מרדכי בפתיחת דבריו, כשאמר "אנן - איפכא מתנינן לה", כאשר פשט המילים מתכוונות לומר: אני שניתי הפוך את מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש, התייחס בעצם אך ורק לאופן וצורת הדברים אך לא לתוכנם.
כלומר, לפעמים אנו מבינים משהו אחד בדברים של הזולת, אך כוונתו שונה לגמרי. אפילו המילים לפעמים מטעות, כמו במקרה שלנו, בו חשבנו כי גם התוכן של דברי רב מרדכי שונה, אך למסקנת הגמרא, אך ורק צורת הדברים שונה ולא התוכן.
מסקנה: אין להיחפז בכוונת הדברים של בן שיחנו. אנשים לפעמים בונים תילי תילים של דברים, מתוך הבנה כי בן השיח אמר משהו מסוים, אך האמת היא שהוא אמר משהו אחר לגמרי. לא הבנו אותו היטב, או לפעמים הוא גם לא הסביר את עצמו באופן ברור ונחרץ.
לכן, תמיד תמיד כדאי לברר וללבן את הדעות השונות לפני שאנו ''נאבקים'' עליהם, ובהרבה מקרים יסתבר לנו, כי אין כמעט מחלוקת בין הצדדים, וניתן להגדיר ולהסביר את המשותף, הרבה יותר מן המפריד.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר