ראשית הגז בארץ ישראל בימינו
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קלו
מצוות ראשית הגז היא לתת לכהן צמר, כמו שכתוב (דברים יח,ד): "וראשית גז צאנך תתן לו". בבירור ההלכה מובא שהמפרשים נחלקו האם בימינו יש חיוב לתת בארץ ישראל את ראשית הגז מן התורה או מדרבנן.
רמב"ם כותב לגבי מצוות ראשית הגז: "ואינה נוהגת אלא בארץ ישראל, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית, כראשית הדגן...". כלומר הרמב"ם משווה את מצוות ראשית הגז למצוות נתינת תרומה מהדגן, ומכך יש שלמדו שלדעתו בזמן הזה אין חיוב מן התורה לתת את ראשית הגז לכהן, כי מצוות תרומה מן התורה מצריכה שיהיו רוב עם ישראל בארץ ישראל.
אולם ספר החינוך מביא לגבי תרומה את שיטת הרמב"ם שאין מצווה זו נוהגת מן התורה בזמן הזה, ואילו לגבי ראשית הגז הוא כותב סתם שנוהגת בארץ ישראל, ומכך מבין בעל מנחת חינוך שגם בזמן הזה מצווה זו נוהגת מן התורה. גם המהרי"ט מסביר שדווקא תרומה שהיא מצווה התלויה בארץ - תלויה גם בישיבת רוב עם ישראל בארצו, מה שאין כן ראשית הגז, שהיא חובת הגוף – אינה תלויה בהימצאות עם ישראל בארץ ישראל.
העובדה שיש מצוות מסוימות שהתוקף שלהן מן התורה תלוי בהימצאות עם ישראל בארץ ישראל נובעת מהקשר העמוק שבין העם לארץ, כפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל: "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה... אי אפשר לישראל אלא בארץ ישראל". עם ישראל אינו בשלמותו ללא ארץ ישראל, וכן ארץ ישראל אינה בשלמותה ללא עם ישראל.
