הקשר בין חזקת כהן לחזקת צדיק
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קלג ע"א
בגמרא מסופר על אביי, שהיה כהן, שמאז ששמע שהכהנים הצנועים מסרבים לקבל מתנות כהונה – גם הוא סירב לקבלן, חוץ מפעם בשנה, בערב יום הכיפורים, וזאת כדי להחזיק את עצמו בתור כהן. מכיוון שלא התאפשר לו לברך ברכת כהנים בציבור בבית הכנסת אף פעם במשך השנה - אם לא היה מקבל את המתנות לא היו אנשים יודעים שהוא כהן.
בבירור ההלכה מובאים שני פירושים להנהגתו של אביי: לפי פירוש אחד כל כהן חייב לעשות, לפחות פעם בשנה, מעשה של כהונה כגון נשיאת כפים או קבלת מתנות כהונה, כדי להחזיק את עצמו בכהונה, כמו שעשה אביי. אולם לפי פירוש אחר אין חיוב כזה, אלא אם כהן נקלע למצב שבו אם לא יעשה מעשה מסויים יחשדו בו שאינו כהן אז הוא חייב להוציא את עצמו מחשד זה, וזו הייתה הנהגתו של אביי בערב יום הכיפורים שהוא יום טוב שבו שוחטים הרבה בהמות ויש הרבה מתנות כהונה, ואילו אביי לא היה נוטל את המתנות היו חושדים בו שאינו כהן. כלומר לפי פירוש אחד הכהן צריך להחזיק את עצמו בכהונה פעם בשנה בקביעות, ולפי הפירוש השני אין לזה זמן קבוע, אלא כאשר מזדמן מצב שבו אם לא יחזיק עצמו בכהונה יישכח הדבר – אז יש עליו לעשות זאת.
שני עניינים דומים לזה מצינו אצל כל יהודי, שצריך להחזיק את עצמו כצדיק ולא להיות רשע בעיני עצמו. יש חיוב על כל אחד להתוודות ולעשות תשובה ביום הכיפורים, וחוץ מזה גם במשך השנה אם אדם עבר עבירה אסור לו להישאר כך, אלא עליו לשוב בתשובה בהקדם על אותה עבירה ולהחזיק את עצמו כצדיק.
