טומאת מגע ואוהל בעבירות
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קכה
כזית מן המת מטמא באוהל וגם במגע. לפי דברי רבי יוחנן בגמרא, וכפי שמוסבר בבירור ההלכה, לדעת רבי יוסי טומאת אוהל נקראת גם "מגע", ולכן נגיעה בכחצי זית מצטרפת להאהלה על כחצי זית. לפי רבא הכלל הזה חל על מצב בו האדם מאהיל ישירות על הטומאה או שהטומאה מאהילה ישירות עליו, אולם אם האדם והטומאה נמצאים ביחד תחת אותו גג – טומאת אוהל זו אינה נחשבת למגע.
על פי המבואר במסכת שבועות (ז,ב) ישנן שלוש עבירות שהתורה מתייחסת אליהן בלשון "טומאה": עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. מהסוגיה שלנו אפשר ללמוד שאפשר להיטמא בעבירות הללו בשתי דרכים: במגע או באוהל.
אם אדם מתקשר ומתחבר לעוברי עבירות אלו הרי הוא "נדבק" באווירה של אותם דברים וזה דומה לטומאת מגע. לכן שנינו במסכת מכות (ה,ב) שענש הכתוב את הנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, שהרי הנטפל אליהם שרוי באותה אווירה כמוהם.
אולם גם אם אדם לא מתדבק ולא מתחבר ולא מתקשר אל עוברי עבירות חמורות כאלה, אם הוא נמצא איתם באותה קבוצה או תחת אותו גג או בתוך מה שסובב אותו ואותם, עצם ההימצאות ביחד איתם יכולה להשפיע עליו לרעה, כעין טומאת אוהל, שהיא טומאה שמתפשטת באוויר האוהל. לכן כותב הרמב"ם (דעות ו,א) שאם אנשים רעים וחטאים אינם מאפשרים לאדם לגור במדינה אלא אם כן מתערב עמהם ונוהג במנהגם הרע – צריך אותו אדם לצאת מן העיר אפילו אל המערות והמדברות, ובלבד שלא ינהיג את עצמו בדרך חטאים.
