האיסור להשוות אדם למשה רבינו ע"ה
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קכד
בבבל נאמר משמו של רבי יוחנן שאפילו כזית מבשר של נבלה יכול להתבטל לגבי העור שהוא צמוד אליו, אם הוא נשאר שם כתוצאה מזה שפלטתו הסכין של הפשטת העור. רב נחמן לא יכול היה להבין זאת, שהרי כמות של כזית היא בעלת חשיבות ואינה בטלה, ובסופו של דבר אכן התברר מדברי רבי אמי שהכוונה הייתה לחצי זית, ולא זו בלבד אלא שרבי אמי עצמו אמר שאפילו אם יהושע בן נון היה אומר לו כן בקשר לכזית שלם – לא היה מקבל ממנו דין שכזה.
רמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר שהכוונה היא שאילו יהושע בן נון היה אומר זאת בנבואה – דבריו לא היו מתקבלים, כי אין סמכות אפילו לנביא לחדש או לשנות דין מדיני התורה.
אבל אחרים הבינו שאין הכוונה לנבואה, אלא אפילו אם אדם גדול בתורה כמו יהושע בן נון היה אומר כן לא היה רבי אמי מקבל זאת ממנו. מהעובדה שרבי אמי הזכיר דווקא את יהושע בן נון ולא את משה רבינו מבין הבית יוסף שאסור לאדם לומר לחבירו שאפילו אם היית כמשה רבינו לא הייתי מקבל ממך את מה שאתה אומר, ומי שאומר כן מלקים אותו משום בזיון, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (יו"ד רמב,לו). הט"ז מסביר שהבזיון הוא עצם העלאת האפשרות שיכול להיות אדם כמשה רבינו, שהרי נאמר בתורה שלא קם כמותו מעולם.
לעומת זאת הלבוש מסביר שהבזיון הוא בזיון התורה, שהרי קיבלנו את כל התורה ממשה רבינו ואם אומר אדם שלא היה מוכן לקבל משהו ממשה רבינו זאת אומרת שהוא מבזה את התורה ואולי גם דברים אחרים בתורה שניתנה על ידי משה הוא אינו מוכל לקבל.
