טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
תושלמי ומרדא, כוחילנא ובר נפחא – סופית מצויה
"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).
"פירוש: ... אמר רב אסי, שמונה עופות ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. ומסבירים: מאי ספיקייהו [מה ספיקם]? עופות טהורים קורקבנן (העור הפנימי של הקורקבן) נקלף, כפי ששנינו במשנתנו, וטמאין אין קורקבנן נקלף; והני [ושמונה אלה] קורקבנן נקלף, אבל לא ביד, אלא בסכינא [בסכין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: סופית מצויה שם באנגלית: Common Moorhen שם מדעי: Gallinula chloropus
שם נרדף במקורות: "בר נפחא"
נושא מרכזי: לזיהוי "בר נפחא"
בר נפחא הוא השמיני והאחרון ברשימת שמונה הספקות של רבי אסי. בעברית עוף זה היה צריך להיקרא "בן הנפח" ככינויו של רבי יוחנן (1) (ירושלמי, וילנא, ראש השנה, פ"ב הל' ה'). ל. לוויזון וח. י. קאהוט מזהים את "בר נפחא" כעוף המים אגמיה מצויה מבלי לנמק את הסיבה אך ניתן להניח שהדבר קשור לצבעה השחור. מלאכת הנפח כוללת שימוש רב בפחמים (2). ובאש הגורמים להשחרת גופו וסביבתו (תוצרת, כלי עבודה, כתלי הבית ועוד). על אופי מלאכת הנפח אנו לומדים בגמרא במסכת בבא קמא (לב ע"ב): "והתניא: הנכנס לחנותו של נפח, ונתזה ניצוצות וטפחה לו על פניו ומת פטור, ואפילו נכנס ברשות! הכא במאי עסקינן בשוליא דנפחי וכו'". מקור השם "נפח" הוא בצורך לנפוח אוויר על מנת להלהיט את הגחלים ולהעלות את חומם. מכאן נובעת ההבטחה "ונשים עד נפח" (במדבר, כא ל') שאותה מפרשת הגמרא (בבא בתרא, עט ע"א): "עד נפח - עד שתבא אש שאינה צריכה ניפוח". תפקיד הניפוח בהגדלת עוצמת האש מתואר בספור על גורלו של סנחריב (סנהדרין, צו ע"א): "עד דאתא איחשך. אמר להו: זיל אייתי נורא, אזל ואייתי נורא. בהדי דקא נפח ליה אתלי ביה נורא בדיקניה, אזל גזייה לרישיה ודיקניה. אמרו: היינו דכתיב וגם את הזקן תספה".
החוקרים ל. לוויזון וח. י. קאהוט זיהו את "בר נפחא" כמין אגמיה מצויה (תמונה 1) את בחירתם. מ. דור זיהה גם הוא באופן זה והסביר שהאגמיה היא עוף המים היחיד שכל גופו שחור (מלבד המצח והמקור הלבנים) ולכן ראוי להיקרא "בן הנפח". האגמיה נפוצה מאד וחיה בלהקות גדולות במקווי מים. על פי דברי הגמרא הספק נובע מכך שקורקבנה אמנם ניקלף אך לא ביד אלא רק עם סכין. מ. דור מנמק את הספק לגבי כשרותה של האגמיה בכך שאמנם במבט שטחי היא דומה לאווזאים הטהורים אך היא נבדלת מהם במבנה גופה הרחב, במקורה הצר וברגליה שאצבעותיהן בעלות קרומי שחייה נפרדים.
י. אהרוני שזיהה את "שמונת הספקות" כמיני עופות מים וביצה זיהה את "בר נפחא" כמין סופית מצויה. (תמונה 2) שחורה כמעט לחלוטין אלא שבניגוד לאגמיה יש לה אברות לבנות בשולי הכנפים ובזנב. הסופית כמו גם האגמיה שייכות למשפחת הרליתיים שלדעת אהרוני בה נכללים "שמונת מיני הספקות". הוא בדק את קורקבני מינים אלו ומצא שהם נקלפים רק על ידי סכין. מינים אלו ניזונים בעיקר מזרעים ולכן קרקבנם בעל מעטפת פנימית עבה הדרושה לצורך טחינתם. הסופית נפוצה מאד ליד גופי מים מתוקים ויציבה בארץ ובבבל ואין ספק שהייתה מוכרת לחז"ל ומשכה את תשומת לבם. אהרוני בחר לזהות את "בר נפחא" כסופית ולא כאגמיה השחורה לגמרי משום שסבר שהאחרונה היא ה"גירותא" (ראו במאמר "חזיוה דדרסה ואכלה, והיינו גירותא").
(1) "ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו'. אמר רבי יוחנן: אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו, שנאמר והלילה אמר הרה גבר. ורבי יצחק נפחא אמר: שעשה עמו מעשה לילה, שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא. אמר ריש לקיש: טבא דנפחא מדבר נפחא" (סנהדרין, צו ע"א).
(2) "... ואי לא, ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא, וניכליה במיא דבי נפחא ונישתי ממיא דבי נפחא" (גיטין, סט ע"ב). מפרש רש"י: "ונטוייה בנורא דבי נפחא - יצלנו בגחלים שלפני הנפח".
מקורות עיקריים:
י. אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 133.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 179-180.
ח. י. קאהוט (ערך "בר נפחא"), עמ' 179.
לעיון נוסף:
ע. הרשקוביץ, על הקשר בין "בר נפחא" ורבי יוחנן. לקריאה הקשו כאן.
י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'" עמ' 276-277.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
