האיסור לתת מתנת חינם לגוי בזמן הזה
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קיד ע''ב
בקשר לנבלה נאמר בתורה (דברים יד,כא): "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי". בגמרא מובאת מחלוקת תנאים בהבנת הפסוק. לדעת רבי מאיר יש ארבע אפשרויות: למכור או לתת לגר תושב או לגוי, ואילו לדעת רבי יהודה יש שתי אפשרויות: לתת לגר תושב או למכור לגוי. בבירור ההלכה (למסכת עבודה זרה) התבאר שהרמב"ם והשולחן ערוך פוסקים כרבי יהודה, כלומר שמותר לתת נבלה במתנה דווקא לגר תושב אבל לא לגוי, כי צריך דווקא למכור לו. הרבה מפרשים מסבירים שמקור האיסור הוא הלאו: "לא תחנם", שממנו דורשת הגמרא (ע"ז כ,א) "לא תתן להם מתנת חנם".
עוד מובא שם שנחלקו הפוסקים האחרונים בעניין נתינת מתנה לגוים בזמן הזה, וישנן שלש דעות: א. יש אומרים שהדבר תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, לדעת הרמב"ם בזמן הזה שאין היובל נוהג אין דין גר תושב ולכן אסור לתת מתנה לאף גוי ולדעת הראב"ד מותר לתת מתנה לכל גוי שמקיים את שבע מצוות בני נח, כי דינו כגר תושב. ב. יש אומרים שאף לדעת הרמב"ם מותר לתת מתנה אף בזמן הזה לכל גוי שמקיים את שבע מצוות בני נח. ג. יש אומרים שאף לדעת הראב"ד אסור לתת מתנה בזמן הזה, כי גם לשיטתו אין דין גר תושב גמור בזמן שאין היובל נוהג.
נמצא שלכל הדעות אסור לתת מתנת חנם לגוי עובד עבודה זרה או שאינו מקיים את שבע מצוות בני נח. נראה שמי שראוי לקבל מתנה הוא אדם שתורם לעולם. גוי שאינו מקיים את שבע מצוות בני נח מזיק לעולם מבחינה רוחנית ומבחינה גשמית ואסור לתת לו מתנת חנם, אבל גוי שמקיים את שבע מצוות בני נח מקיים בזה את רצון ה', כמו שנאמר (ישעיה מה,יח): "לא תהו בראה, לשבת יצרה".
