טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם באו רחמים לעולם - רחם
"אמר רב יהודה: קאת זו הקוק רחם זו שרקרק. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם באו רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק, וגמירי, דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא, שנאמר אשרקה להם ואקבצם" (חולין, סג ע"א).
פירוש: אמר רב יהודה: קאת הנזכרת בין העופות הטמאים זו הקוק, רחם זו הקרוי שרקרק. וביחס לרחם הנזכר באותו פסוק, אמר ר' יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם לארץ באו רחמים לעולם, שהוא בא סמוך לעונת הגשמים, שהם רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא סימן לגשמים רק בשעה דיתיב אמידי ועביד [שיושב על דבר מה ועושה קול] "שרקרק", ולא כשהוא מעופף. וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק [ולמודים אנו במסורת שאם הוא יושב על הארץ, שלא כדרכו ושורק] — סימן הוא שאתא משיחא [בא המשיח], שנאמר "אשרקה להם ואקבצם" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: רחם שם באנגלית: Egyptian Vulture שם מדעי: Neophron percnopterus
שם נרדף במקורות: דיה חיורתא?
על השם "דיה חיורתא" ראו במאמר "מררתא דדיה חיורתא בשיכרא"
נושא מרכזי: לזיהוי הרחם
את הרחם אנו מוצאים במקרא אך ורק ברשימת העופות הטמאים בפרשות שמיני וראה: "וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם" (ויקרא, יא י"ח) ובדברים (יד י"ז) "וְהַקָּאָת וְאֶת הָרָחָמָה וְאֶת הַשָּׁלָךְ". זיהויים רבים ומגוונים ניתנו לרחם. בשבעים הוא מזוהה כברבור ובוולגטה כפורפריה. השומרוני זיהה אותו כנעמית (יען). זיהויים אלו אינם הגיוניים לאור כך שהברבור והפורפוריה הם עופות טהורים. הברבור ניזון רק מהצומח ודומה לאווז. הפורפוריה והיען ניזונות מצמחים ופרוקי רגליים ואין הן שונות מבחינה זאת מהתרנגולת.
אונקלוס תירגם "ירקרקא" ומתבקשת השאלה למה כוונתו. אונקלוס כינה לעיתים בעלי חיים בשמות על פי צבעיהם. החסידה נקראה חיורתא – לבנה (ביוונית היא נקראת melanargos כלומר שחור – לבן). התחש נקרא ססגונא – מגוון. מסתבר מאד שגם הצבע "ירקרקא" מתאר מין עוף שמתאפיין בגוון ירוק או צהוב לאור כך ש"ירוק" במקורות הוא גם צהוב (ראו במאמר "אסתר ירקרוקת היתה"). התרגומים הארמיים: הניאופיטי, יונתן והפשיטתא תירגמו שרקרק כפי שמפרשת הגמרא – "רחם זה שרקרק". ייתכן והשם "ירקרקתא" הוא שמו של השרקרק משום שבין צבעיו ניתן לראות גם גווני ירוק וצהוב ובמיוחד במין שרקרק גמדי. ייתכן גם שהדמיון בין השמות "ירקרק" ו"שרקרק" מבטא את היותם שמות נרדפים. הקושי בזיהוי זה הוא בכך שהשרקרק צפור קטנה וצפורים כאלה לא נימנו בין העופות הטמאים.
אפשרות אחרת היא שהכוונה לדורס הנקרא גם בימינו רחם. לרחם ראש ופנים צהובים תכונה שלא קיימת באף אחד מהדורסים המאכלסים את אזורנו. הרס"ג וכל התרגומים הערביים היו כנראה הראשונים שזיהו כך את הרחם ובעקבותיהם הלכו המפרשים המודרניים והתרגומים הלועזיים. לדעת מ. דור זיהוי זה מסתבר מכמה סיבות: א. הרחם נקרא בשם זה בערבית. ב. לא ייתכן שאוכל נבילות זה לא ימנה בין העופות הטמאים. ג. רחם פירושו אהוב ואכן לעוף זה חשיבות רבה כסניטר (ראו להלן הסבר נוסף). פרטים רבים נמצאו ליד יישובים, נברו באשפה וניזונו משיירים שעופות אחרים לא נגעו בהם. עלינו לזכור שבעת העתיקה לא היו לבעיית סילוק האשפה אמצעים משוכללים כבימינו. מ. דור העיד על כך שראה בשנות הארבעים קבוצות רחמים נוברות באשפתות ליד טבריה. ניתן להעיר לגבי מיקומו של הרחם ברשימת המינים הטמאים שלמרות שהרחם ניזון מנבילות הוא לא נמנה יחד עם שלושת אוכלי הפגרים, הנשר, הפרס והעזניה משום שהוא קטן מהם בהרבה. מקורו של הרחם דק יותר מיתר אוכלי הנבילות בארץ. בגלל חולשתו הוא לא ניגש לפגרים כאשר נמצאים לידם נשרים. תרגום זה בעייתי לאור כך שהרחם איננו שורק ואילו לדברי רב ביבי בר אביי מדובר בעוף שורק: "... והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק, וגמירי, דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא, שנאמר אשרקה להם ואקבצם"(1).
מ. דור הציע חלופה לפרשנות רש"י לדברי רבי יוחנן: "... כיון שבא רחם באו רחמים לעולם". רש"י ובעקבותיו כל המפרשים פירשו שהרחמים הם ירידת גשמים אך דבר זה אינו סביר לאור כך שהרחם הוא עוף מקייץ המגיע לארץ באביב ונודד דרומה בסתיו(2). דור מסביר שרבי יוחנן ראה את הרחם בחזרתו באביב כאשר העופות מתחילים בחיזור וקינון. "באו רחמים לעולם" פירושו באה עונת האהבה שהרי רחמים הם אהבה. "ההוא דהוה קאמר ואזיל: כי רחימתין הוה עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן, השתא דלא עזיזא רחימתין פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן"(3). (סנהדרין, ז ע"א). ז. עמר מביא הסבר אחר מתוך הספרות הערבית המייחס לרחם רחמים על צאצאיו עוד בהיותם בביצה. על מנת להגן על צאצאיו מפני טורפים הוא בוחר מקומות קינון גבוהים ונידחים. משמעות נוספת לשורש רח'ם היא להיות בעל ראש וצוואר לבנים בניגוד לגוף שחור. לרחם הצעיר יש מופע חום כהה כמעט שחור (תמונה 4) ההולך ומלבין בהדרגה מלבד מסגרת שחורה בכנפיו. לדברי עמר קשה לקבוע האם הרחם נקרא על שם צבעו או שהצבע נקרא על שם הרחם שהיה מוכר היטב. בספרות הערבית הרח'ם נמנה עם הבזויים בעופות ויש אומרים אף הרע שבהם. בשרו וביציו מגעילים. מספרים כי הוא נוהג לעקוב אחר שיירות בצפייה למות אדם או בהמה על מנת לאכול את גוויתם או שהוא ניזון מגלליהם.
(1) מעניין לציין שהשרקרק מרבה לשרוק בתעופה וקשה שלא לזהותו על פי קולות אלו. בלשון רש"י: "ועביד שרקרק - כשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק". במהלך היום להקותיו מתעופפות בגובה של כמה עשרות מטרים בנסיון ללכוד חרקים ובעיקר דבוראים. דברי רב ביבי מתאימים לאורח החיים של השרקרק העשוי לנוח לעיתים על עצמים בולטים וגבוהים אך לא על גבי הקרקע.
(2) גם אם נקבל את הפירוש שרחם הוא השרקרק "רחמים" אינם יכולים להיות גשמים משום שגם הוא עוף מקייץ.
(3) פירוש: הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל [אדם אחד שהיה אומר והולך]: כִּי רְחִימְתִּין הֲוָה עַזִּיזָא [כאשר אהבתנו היתה עזה] אַפּוּתְיָא דְסַפְסֵירָא שְכִיבַן [על רוחב הסייף שכבנו], והיה לנו מקום למדי, הָשְׁתָּא [עכשיו] שלֹא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין [עזה אהבתנו] פּוּרְיָא בַּר שִׁיתִּין גַּרְמִידֵי לָא סַגֵּי לָן [מיטה בת ששים אמות אינה דיה לנו].
מקורות עיקריים:
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 97-98.
ז. עמר, 'מסורת העוף', נווה צוף, ה'תשס"ד. עמ' 300-302.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
