סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1117

"כל הבשר אסור לבשל בחלב וכו' ואסור להעלות עם הגבינה על השולחן וכו'"

חולין קג ע"ב


כתבו במשנה: "כל הבשר אסור לבשל בחלב וכו' ואסור להעלות עם גבינה על השולחן וכו' ", דהיינו שבשר וחלב אסור באכילה, ורבנן גזרו שלא יעלו בשר וגבינה ביחד על השולחן, שכאשר אוכל גבינה לא יעמיד באותו שולחן גם בשר. והטעם מפרש רש"י: "ואסור להעלות דילמא אתי למיכלינהו כי הדדי דקא נגעי ובלעי מהדדי וכו' ". וכן נפסק בשו"ע יו"ד סי' פ"ח סעיף א': "אפילו בשר חיה ועוף אסור להעלותו על שולחן שאוכל עליו גבינה שלא יבוא לאוכלם יחד, אבל בשולחן שסודר עליו התבשיל מותר ליתן זה בצד זה".

ובחידושי רעק"א בשו"ע כתב "אסור להעלותו על השולחן, ולא מהני להעמיד אצלו שומר שישגיח עליו". [גן המלך אות ע"א]. וטעם הדבר שלא מועיל בזה שומר, כ' בספר גן המלך [שבסוף שו"ת גינת ורדים אות ע"א] והביאו בספר דרכי תשובה [סק"ו] "כיון ששמירה הזאת צריכה להיות תדירית שלא תזוז מחשבתו ועינו בלא הפסק כלל, והא לא אפשר דאי אפשר שלא תסוח דעתו ממנו לשעה קלה". והנה, מצינו את ההלכה של "שומר" בעוד כמה מקומות, מהם שהשומר מועיל להצילו מאיסור ומהם שאינו מועיל, וצ"ע. א. לגבי האיסור לקרוא בשבת לאור הנר מחשש שמא יטה ובשו"ע [סי' ער"ה ס"ג] כותב שמועיל בזה להעמיד שומר שישמור עליו שלא יטה, ולשון השו"ע הוא "אם יש אחר עמו וכו' ואומר לו תן דעתך עלי שלא אטה מותר". ב. כמו"כ בדין ק"ש של ערבית כותב השו"ע [רל"ה, ב'] אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית" וכ' המ"ב [סקי"ח] "ואם ביקש מאחר שיזכירנו להתפלל ליכא איסורא לאכול אפילו כשכבר הגיע זמן ק"ש". ומקור הדברים מביא בשעה"צ, שהוא מהמג"א [כך מוכח מדבריו]. ג. ואולם מצינו עוד בשו"ע הל' שחיטה [יו"ד סי' יח, ג'] "צריך לבדוק הסכין קודם שחיטה ואם לא בדק לא ישחוט, ואם עבר ולא בדקה תחילה ואח"כ בדקה ומצאה יפה, שחיטתו כשירה". וכ' הש"ך [סק"ה] "צריך לבדוק הסכין קודם, ואין לסמוך על מה שירצה לבדוק אחר השחיטה, טור וכו' והטעם כ' הרשב"א, דשמא ישכח לבדוק אחר השחיטה והרי הוא כאוכל נבילה וכו' ". ומעתה יש לדון, אם כל הסיבה שאנו מעכבים את השחיטה כל זמן שהסכין אינה בדוקה, היא רק מחמת זה שמא ישכח ולא יבדוק, א"כ יש לדון מה הדין אם מעמיד שומר שיזכירהו לבדוק את הסכין לאחר השחיטה האם באופן זה מותר לו לכתחילה לשחוט בלא בדיקת הסכין לפני השחיטה, על דעת לבודקו לאחר שחיטה. ולמעשה כ' בפת"ש [סק"ג] שלא מועיל בזה להעמיד שומר וכתב "עיין בתשובת זכרון יצחק סי' ק"ג שכ' דאף אם יעמיד אחר אצלו ויאמר להזכירו לבדוק לאחר שחיטה לא מהני, דאף דבאו"ח סי' ער"ה לעניין קריאה לאור הנר בשבת התירו בכה"ג, דווקא בקריאה דמצווה התירו ע"ש". הרי לפנינו דלגבי איסור אכילה קודם ק"ש של ערבית, וכן בדין איסור קריאה לאור הנר בשבת מועיל שפיר "שומר" ואילו לגבי איסור של העלאת הגבינה עם הבשר על השולחן, וכן לגבי בדיקת סכין של שיטה לא מהני שומר, והדברים צ"ב. וכבר הובא מהפת"ש הנ"ל בשם זכרון יצחק שיישב, דמה שהתירו באו"ח "שומר" לעניין קריאה לאור הנר בשבת, דווקא התם משום דהוי קריאה של מצוה. אלא דאכתי יקשה מאכילה קודם ק"ש של ערבית, שהובא כנ"ל מהמ"ב בשם המ"א דמהני בזה שומר, והרי מסתימת הדברים שם מבואר שמותר לאכול כשמעמיד שומר הוא אפילו אכילה של רשות. ובס' "שלמים מציון" [פר' משפטים תשע"ז] הביא מהגרב"צ פלמן זצ"ל שיישב הדברים וכ' דנראה לחלק בין ההלכה שאסור לקרוא לאור הנר בשבת שמא יטה, לבין ההלכה שאסור לאכול לפני תפילת מעריב שמא ימשך בסעודתו וישתקע בשינה וישכח להתפלל. דהנה בשבת האיסור לקרוא לאור הנר הוא מחשש שמא יקום ויעשה עבירה, שהחשש שמא מתוך הקריאה ישכח ששבת היום ויעשה עבירה ויטה הנר ויעבור בזה על איסור מבעיר, וממילא במקום כזה שיש לנו חשש שמא מתוך מעשיו יעשה עבירה י"ל שאפי' שהקלו שמותר לקרוא לאור הנר כשמעמיד שומר, בכל זאת הקולא הזו נאמרה דווקא בקריאה של מצוה ולא כדבר הרשות. אבל בתפילת ערבית האיסור לאכול משהגיע זמן התפילה, אינו מחשש שיקום ויעשה עבירה בידיים, אלא החשש שמא מתוך סעודתו ישכח לעשות מצוה שישכח להתפלל ולקרוא ק"ש [אבל אין לנו חשש שע"י מעשיו יקום ויעשה מעשה חטא כמו בקריאה לאור הנר, ממילא כשיש שומר שמזכיר לו להתפלל בטל החשש הזה ומותר לאכול אפילו דבר הרשות.

(ש.א.ח)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר