צפרדע אחת היתה
סנהדרין סז ע"ב
"(שמות ח, ב) וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם, אמר רבי אלעזר: צפרדע אחת היתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים. כתנאי, רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו".
יש הבדל בין דברי רבי אלעזר [שהוא האמורא רבי אלעזר בן פדת] לבין דברי רבי עקיבא, בדברי רבי אלעזר נוספה המילה "השריצה". לפיכך יש מקום לפרש בדברי רבי עקיבא: וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ שהיתה על-צפרדע ענקית אחת בלבד וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם שהיא לבדה כסתה את כל ארץ מצרים, ובדומה לדרשת רבי יצחק במסכת חולין דף צא ע"ב על הפסוק (בראשית כח, יג) הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ: "מלמד שקפלה הקדוש ברוך הוא לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו".
אך לפי זה קשה, אם מפרש רבי אלעזר באופן שונה משני התנאים, למה אמרה הגמרא על דבריו "כתנאי"? אלא שהבינה הגמרא שלכל הפחות יתכן שרבי אלעזר בא לפרש את דברי רבי עקיבא: כיצד מלאה? בכך שהשריצה. וכך פירש השמות רבה (פרשת וארא פרשה י) "תני: רבי עקיבא אומר - צפרדע אחת היתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים", המילה "השריצה" נוספה בדברי רבי עקיבא עצמו.
ולשון מדרש תנחומא פרשת וארא שהובא ברש"י על התורה: "רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה והיו המצרים מכין אותה ומתזת צפרדעים הרבה". גם כאן אפשר שפירוש הוא, כיצד ומדוע השריצה, שהיו המצרים מכין אותה ומתזת.
וצריך ביאור מה באו דרשות אלו ללמדנו? מה החשיבות בידיעה כיצד נתרבו הצפרדעים בארץ מצרים?
ועוד צריך ביאור מה פשר גערתו של רבי אלעזר בן עזריה ברבי עקיבא וגם קראו בשמו שלא דרך כבוד, אף שצעיר לימים מאוד היה ממנו שהרי ביום שנעשה נשיא היה בן שמנה עשרה (מסכת ברכות דף כח ע"א) ורבי עקיבא שחשבו גם הוא למנותו אז (שם כז ע"ב) לימד את ישראל רק בהיותו בן שמונים שנה (מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יב).
אלא שרבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה באו ללמדנו, כל אחד כפי דרכו ושיטתו, כיצד יכול אחד יחיד למלא את הארץ כולה.
שאמר רבי יוחנן במסכת סנהדרין דף פו ע"א: "סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא". לאמור, כל התורה שבעל פה שבידינו תורת רבי עקיבא היא שמילא בתורתו את העולם כולו שהיה חרב לאחר חורבן המרד הגדול. שכך אמרו במסכת יבמות דף סב ע"ב: "והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה". ורבי עקיבא לא לבדו לימד, אלא באמצעות תלמידיו, שעליהם דרש רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן במסכת סנהדרין דף יט ע"ב: "כל המלמד בן חבירו תורה - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", וכן דרש ריש לקיש במסכת סנהדרין דף צט ע"ב: "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו". התורה שהיה רבי עקיבא מרביץ בתלמידיו היא שמילאה את הארץ כולה.
ולמה נמשל בצפרדע דוקא? צפרדע היא צִפּוֹר דֵּעָה, הציפור המבשרת את בא אביב הדעת.
ולמה צפרדע דוקא? בשונה מרוב חיות שיש להן זנב ואין להם דעת, לצפרדע אין זנב לכן עיקר יציבתה היא בישיבה, וישיבה היא הנצרכת לישוב הדעת. שכך אמרו בתוספתא מסכת סנהדרין פרק ז הלכה י: "חכם שנכנס אין שואלין אותו מיד עד שתיישב דעתו. וכן תלמיד חכם שנכנס אין רשאי לשאל עד שתיישב דעתו. נכנס ומצאן שהן עסוקין בהלכה לא יהא קופץ לתוך דבריהם עד שישב וידע באיזה עינין הן עסוקין. ואם עשה כן על זה נאמר שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם".
ואמר רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא: אמנם אתה הוא גאון הדור, משום כך עליך ללמוד בדברים הקשים שבתורה וללמדנו. אך לא עליך המלאכה לעסוק בדרכי הנהגה ומנהיגות שררה והשתררות. כי ברוב ענוותנותך רגיל אתה לשים עצמך דוקא כאחרון לחכמים (מועד קטן דף כח ע"ב; יבמות דף טז ע"א; סנהדרין דף קא ע"א; כלה רבתי פרק ז הלכה ד; ודרך ארץ פרקי בן עזאי פרק ג הלכה ב). ואילו אני נשיא, וּמִשְׁנֶה אנכי רק לרבן גמליאל להיותו מזרע בית דוד. ומצאוני ראוי לכך בהיותי דור עשירי לעזרא הסופר (מסכת ברכות דף כז ע"ב) אשר בקריאתו אל מול כל בית ישראל שבו ובכו כולם (נחמיה ח). לכן יודע אני שהמנהיג המשכוכית המוביל אינו צריך לכלול את הכל, אלא דיו להיות האחד והיחיד השורק וקורא לאיחוד הכוחות שבכל.
לא רק מסירות נפש לעבודת ה' בעת מיתה נלמדת מהצפרדעים (מסכת פסחים דף נג ע"ב), גם דרכי הנהגה בעת חיים.
