סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

דיוק וחידוש ברש"י

חולין כט

 

עמוד א

רש"י ד"ה על ידו. בשבילו כמו (עירובין דף פב:) מערב אדם על יד בנו ובתו בשבילם ומפני ששנינו שם דצריך למרק יכול לא מירק יהא פסול דבקדשים לא סגי ברוב שנים:
והנה במסכת יומא דף לא ע"ב מקור משנה זו שהובאה כאן בגמרא כתב רש"י ד"ה על ידו. בשבילו כמו קוצץ אדם ע''י עצמו (ב''מ דף צג.) אי נמי על ידו לשון אחריו וסמוך לו והרבה יש בספר עזרא על ידו החזיק פלוני את החומה (נחמיה ג):
וצריך להבין מדוע ביומא הביא סמך מבבא מציעא וכאן הביא מעירובין, עוד מצינו ברש"י במגילה כד ע"א וביבמות קכ שמבאר בקצירת אומר על ידו. בשבילו: ולא הביא סמך, וכן במקומות שהביא בבא מציעא (צ"ב ע"ב) ובעירובין מפרש בשבילו, בשבילן.
איברא דלשון על יד מתפרש בעוד משמעות חוץ מהפירוש הפשוט על יד ממש, והוא הפירוש הקרוב ביותר למשמעות על יד כפשוטה, והוא - אצל בסמוך, וכדברי רש"י (בפרשת שמות) ונערותיה הולכות על יד היאור על יד היאור - אצל היאור, כמו (שמואל ב יד) ראו חלקת יואב על ידי, והוא לשון יד ממש, שיד האדם סמוכה לו.
עוד פירוש לעל יד שהכוונה מכוחו בכוחו (נדה ב ע"א) על יד. על כח מפקידה לפקידה הוא בא וממעטו כמו פוסל על ידו דיבמות (דף צו.) וכן הרבה:
והנראה שבמקומות שאין לטעות בכוונת הדברים לא פירש רש"י כלל, ובמקמות שהיה צריך לפרש שהכוונה "בשביל" פירש, החידוש במשנתינו שמקורה במסכת יומא, והצורך בדיקדוק והסבר מיוחד, ולכך רש"י מפרש בשינוי לשון, ותחילה נסביר שעל יד הנאמר במשנה זו יכול להתפרש ג"כ "בסמוך" "אצל" "מיד", ורש"י כיוון לרמוז ביומא לנדון כאן בגמרא בחולין האם המשך השחיטה של כל הסימן בקדשים מעכב, ולפי זה יותר מדוייק הלשון "בשביל" כי שוחט בשביל הכהן גדול שלא סיים את השחיטה, אבל אם זה מעכב אלא שצריך לכתחילה להשלים השחיטה הרי שאפשר להסביר "על יד" – אחר.
וע"כ שם ביומא הביא בתחילה ראיה ללשון "בשביל" באופן ברור וזה קוצץ על יד עצמו, שאין שייך לפרשו בשום דרך אחר, ויש כאן גם דמיון בלשון קוצץ כמו קורץ מירק שוחט, והביא את הפירוש השני ללשון "על יד" רק במשמעות "אחר" שמשלים מעשה הקודם, ע"פ הנביא בנחמיה שמדבר מבנין חומות ירושלים והפירוש שם אחר משלים.
וכאן בחולין פירש ע"פ מסקנת הדברים שזה גם משלים, וגם זה אינו דבר שהיה חייב מעיקר הדין לעשותו כי אז היה הכהן גדול חייב לגמור השחיטה,
אף שרש"י מפרש "בשביל" הביא ראיה מעירובין מערב אדם על יד בנו ובתו, שדומה בלשונו למה שהביא מבבא מציעא קוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת, ובעירובין לשון הברייתא - מערב אדם על ידי בנו ובתו הקטנים על ידי עבדו ושפחתו הכנענים בין לדעתן בין שלא לדעתן, ומכאן שמשמעות "על יד" היא כפולה יכולה להתפרש בשבילם ויכולה להתפרש אחר הסכמתם או אחר שאדם אחר עירב בשבילם יעוין שם.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר