סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תיבעי לך; קשיא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין כג ע"א-ע"ב


בעי רבי זירא: האומר הרי עלי עולת בהמה, מן האיל או מן הכבש והביא פלגס, מהו? אליבא דרבי יוחנן לא תבעי לך, דאמר בריה הוי, דתנן: הקריבו, מביא עליו נסכי איל ואין עולה לו מזבחו, וא"ר יוחנן: +במדבר ט"ו+ או לאיל - לרבות את הפלגס; כי תבעי לך - אליבא דבר פדא, דאמר מייתי ומתני, מי אמרינן: איל וכבש מתנה, בבריה לא מתנה, או דלמא בבריה נמי מתנה, דאמר: אי בריה הוה ליהוי כוליה נדבה? תיקו

1.
רבי זירא מציג בעיה לגבי "פלגס" [כבש אחרי שנה נקרא "פלגס" - לפני שהופך לאיל]. הבעיה דומה לבעיה הקודמת האם "פלגס" הוא ספק כבש ספק איל, או שמא הוא "בריה בפני עצמה".

2.
והגמרא לא פשטה את הספק ומכריעה את הספק ב"תיקו" – נשאר הספק, ולא יצא ידי נדרו מספק.

3.
וכך פוסק הרמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק טז הלכה ב:

נדר עולה מן הכבשים או מן האילים והביא פלגס הרי זה ספק אם יצא ידי נדרו או לא יצא,
וכן הנודר עולת עוף מן התורים או מן בני היונה והביא תחילת הציהוב שבזה ושבזה הרי זה ספק,
נדר שחור והביא לבן לבן והביא שחור זכר והביא נקבה נקבה והביא זכר לא יצא.

4.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק טז הלכה ב :

נדר עולה מן הכבשים או מן האילים והביא פלגס ה"ז ספק. בעיא בסוף פ"ק דחולין (דף כ"ג:) וקאמר אליבא דר"י לא תיבעי לך דאמר בריה הוי וכו' כי תבעי לך אליבא דבר פדא דאמר מייתי ומתני וסלקא בתיקו. ובפרק שתי מדות (מנחות דף צ"א:) אסיקנא לבר פדא בקשיא. ויש לתמוה על רבינו שהי"ל לפסוק שלא יצא ידי נדרו כרבי יוחנן דאמר הכי לא להניח הדבר בספק וכבר פדא דאסיקנא בקשיא. ותירץ הר"י קורקוס ז"ל דכיון דלא אסיקנא בתיובתא הוה אפשר למפסק כוותיה וה"ל ספיקא אי הלכה כר' יוחנן או אי הלכה כבר פדא עכ"ד:

ה"כסף משנה" מסביר שלפי הדיון בגמרא הספק הוא רק לפי האמורא "בר פדא" [במסכת מנחות דף צא]. אבל לפי רבי יוחנן אין כלל ספק אלא ברור שפלגס הוא בריה בפני עצמה [וראה בפרשנים כיצד הוא מקריב אותה].
והגמרא במסכת מנחות קבעה שעל שיטת "בר פדא" יש "קשיא" [קושיה שנשארה ללא תשובה], ולפי זה הרמב"ם היה צריך להכריע כרבי יוחנן בסוגייתנו.

5.
עונה ה"כסף משנה": קושי של "קשיא" איננו מבטל את הדעה לגמרי [ואיננו דומה לקושי מסוג "תיובתא"], ובאופן עקרוני ניתן לפסוק גם כאותה שיטה שעליה אמרה הסוגיה "קשיא", וכך פוסק כאן הרמב"ם.

6.
נמצאנו למדים ששיטת ה"כסף משנה" היא, שההבחנה בין "תיובתא" ל"קשיא" היא בזה ש"תיובתא" היא דחיה סופית של אותה דעה ואין לפסוק כמותה.

7.
ויש שיטת ראשונים, שההבדל הוא, ש"תיובתא" הוא מדברי תנאים, ואילו "קשיא" היא מדברי אמוראים.

8.
וכך מסכם זאת הרשב"ם מסכת בבא בתרא דף נב עמוד ב : / "תיובתא" /

"ופסק ר' חננאל - ... וכן פירש נקטינן מרבותי ז"ל כל היכא דאמר בגמ' תיובתא דפלוני תיובתא בטלו דברי מי שהתיובתא עליו לגמרי אבל היכא דעלתה בקשיא כי הך דשמואל לא בטלו דבריו דאמרינן לא הוה ברירא להן דבטלה שמועה זו לגמרי אלא לא אשתכח פירוקא בההוא שעתא דתליא וקיימא
ואעפ"כ אין נראה בעיני דלא שנא תיובתא ולא שנא קשיא דקאי אמילתא דאמוראי חדא היא ולא הויא עיקר אלא לגבי תיובת' ממשנה או מברייתא שייך לומר תיובתא ומפירכא דאמוראי שייך למימר קשיא ...."
אולם לא ברור מדבריו מהו ה"חוזק" של שני האופנים. כנראה שגם על "תיובתא" ניתן להשיב ואפילו לפסוק כאותה דעה שעליה הסתיים הדיון ב"תיובתא".

8.1

אולם נשאלת השאלה: מדוע לפסוק כדעה שיש עליה קושי [או מסוג "תיובתא" או מסוג "קשיא" – לפי כל אחת משתי הדעות ברשב"ם הנ"ל].

9.
ויש ליישב כך: הכרעה מתקבלת לפי אותה סוגיה שבנויה על שיטה מסויימת [="סוגיא כוותיה"]. לכן, ניתן לומר, שלפי הביטוי בסוגייתנו "כי תבעי לך - אליבא דבר פדא..." משמע ש"סתמא דגמרא" פוסקת לפי אותה דעה שהיא עכשיו מבררת אותה.

10.
וכך מסוכמים הדברים באנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכא:

"איבעיא להו" כתבו ראשונים שאי אפשר שהבעיא תהיה לדעת מי שאין הלכה כמותו.
וכן כשאמרו: "אליבא דפלוני לא תיבעי לך, כי תיבעי לך אליבא דפלוני", הרי זה מורה שהלכה כמותו. ויש שכתבו אפילו כשאמרו "איבעיא להו לדברי האומר" מוכח שהלכה כמותו. ויש סוברים שכשאמרו הבעיא "לדברי האומר" הרי זה מוכיח שאין הלכה כן ולדבריו של פלוני בלבד הוא שנסתפקו.
ויש חולקים על כל הכלל וכתבו שיש בעיות בתלמוד לדעת מי שאין הלכה כמותו.

עיקר הדברים הוא שאם הגמרא מציגה בעיה לפי שיטה מסויימת כנראה שכך ההלכה [של ה"סתמא דגמרא"], ולכן בסוגייתנו הרמב"ם דווקא פסק כבר פדא, שפלגס הוא ספק.

11.
אחרים מסבירים שהרמב"ם קבע שספק הלכה כרבי יוחנן וספק כבר פדא [ואולי זו המשמעות של המושג "תיקו"].

12.
וראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד יא.

13.
בהמשך הגמרא מובא ספק נוסף והגמרא פסקה "תיקו", וראה ב"מתיבתא", הערה ל, שיש אומרים, שלפעמים הגמרא מציגה בעיה גם לפי הדעה שאיננה להלכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר