הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנן-תניא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין כב ע"ב

מאימתי בני יונה פסולין? משיצהיבו. תני יעקב קרחה: מאימתי בני יונה כשרים? משיעלעו. הוא תני לה, והוא אמר לה: +איוב ל"ט+ אפרוחיו יעלעו דם. אימת? אמר אביי: מכי שמיט גדפא מיניה ואתי דמא

יעקב קרחה מסר "משנה" בשם רבו.

2.
רש"י מסכת חולין דף כב עמוד ב

הוא תני לה - שונה היה המשנה מפי רבו משיעלעו והוא אמר לה מפרש המשנה מדעתו דמשיעלעו לשון אפרוחיו יעלעו דם משיהא להם דם מצוי בבשר דכי שמיט גדפא מיניה אתי מיניה דמא.

כלומר, האמורא יעקב קרחה לימד "משנה" שהיתה ידועה לו מפי רבותיו והוא גם פרש אתה.

3.
אומר הרש"ש שהכוונה לברייתא ולא למשנה. ואת הברייתא מכנים כ"משנה" ולכן הפתיחה לציטוט היא בלשון "תני".

4.
אמנם לעצם העניין שמכנים "משנה" לברייתא מצינו לכך אסמכתאות:

5.
הליכות עולם שער שני פרק א:

כא. הא דאתמר בכמה דוכתין תני תנא קמיה דרבא תני תנא קמיה דר"י וכן הרבה בגמרא, ר"ל תנא בכאן אמורא על שם שקבל האי מתניתא מרבו ובא וספרה שהברייתות לא היו שגורות בפי הכל (ונודע) [כמו שנודע] וכדאמרינן בעלמא פלוני אתא ואייתי מתניתא בידיה,
וכן הוא תני לה והוא אמר לה בהרבה מקומות כלומר הוא קבלה מרבו והוא פירשה מסברתו, וכן פירש"י פ"ק דחולין: [בהערות על הספר כתוב "רש"י חולין יב עמוד א, ולא מצאתי – צריך להיות כב עמוד א. אלא בקידושין דף יט עמוד א, רש"י: "הוא תני לה והוא אמר לה – הוא תני למתניתין והוא אמר בה מנפשיה..."]

כלומר, מדובר שהאמורא קיבל מרבו [במסורת] ברייתא. ברייתא "פרטית" זו לא היתה שגורה בפי כל האמוראים.

5.1
ה"הליכות עולם" מסביר גם את הביטוי "הוא תני לה והוא אמר לה" - 13 מופעים בש"ס. על פי רש"י בסוגייתנו.

5.2
ואולי מתאים לומר גם, שיש ברייתות שניסוחן כולל כבר את הסבר האמורא, ואין מדובר בניסוח מדוייק של תנא קדום.

6.
רשב"ם, בבא בתרא קלח עמוד א :

"... ומיהו הלכתא כריש לקיש ובהך פלוגתא נמי הלכתא כרבנן דהא דקי"ל הלכה כרשב"ג במשנתנו היינו משנה אבל ברייתא לא אלא הלכה כרבנן דמשנתינו מתני' משמע אבל היכא דאמרי' משנה היינו נמי ברייתא כדאמרי' בעלמא (גיטין דף סז) משנת "רבי אליעזר בן יעקב" קב ונקי ומשו"ה קי"ל כותיה בין במשנה בין בברייתא.

מהרשב"ם משמע שהביטוי "משנתנו" הכוונה דווקא למשנה ואילו הביטוי הסתמי "משנה" ["משנת רבי אליעזר..."] כולל גם ברייתא.

7.
בכל אופן מכל הדיון הנ"ל ניתן להעלות, שלפעמים קוראים ל"ברייתא" בשם "משנה" [ולהיפך]. מדוע?

8.
נראה להסביר כך: ברייתא "חשובה" [מפני תוכנה או מפני שהיתה ידועה] מכונה "משנה". אם ההנחה הנ"ל נכונה הרי שניתן להסביר תופעה רחבה מאד בש"ס. פעמים רבות כתוב בש"ס "תנא" ובעלי ההגהות – שמוכיחים שמדובר במשנה - משנים ל"תנן" [אפילו ללא הוכחה מכתבי יד]. לפי דברינו אין צורך לשנות, כיון שמדובר ב"משנה" לא ידועה [מהסדרים קדשים וטהרות] הרי שמכנים אותה "ברייתא". ולהיפך: ברייתא ידועה קרויה "משנה", ולכן לפעמים אין צורך לתקן גירסא של "תנן" ל "תניא".