דיוק וחידוש ברש"י

חולין טז

עמוד א

רש"י ד"ה בסרנא דפחרא. גלגל של יוצרים של חרס ויש להם מוכני שמגלגלין בו כשחוקקין את הכלי: פחרא. חרס וחבירו בדניאל בחלומו של נבוכדנצר חסף די פחר: סרנא דפחרא. שחיטתו כשרה שאדם מגלגלו:
ישנם כמה פעמים בש"ס הלשון פחרא בקשר לכלי חרס, ביומא (עח) בתענית (ז) ובנדרים (נ), ביומא רש"י לא פירש כלום, (ותענית ונדרים אין לנו את פירושו), והנה על פסוק זה בדניאל (פ"ב פסוק מ"א) וְדִי חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא (מנהון) מִנְּהֵן חֲסַף דִּי פֶחָר (ומנהון) וּמִנְּהֵין פַּרְזֶל, מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה, וּמִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ, כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא. מפרש רש"י חסף די פחר - חרס של יוצר והרבה יש בגמרא מאני דפחרא: מלכו פליגה תהוה - מלכות חלוקה תהיה שני מלכים יהיו ממנה כאחד חזק וחלש כמו שמפורש למטה מן קצת מלכותא תהוה תקיפא. ומן נצבתא די פרזלא להוא בה - אף החלש יהא חזק על אחרים ע"י חוזק חברו שיראו מפניו וזה מן נצבתא די פרזלא להוי בה מן חוזק מצב הברזל יהיה במלך החלש. כל קבל די חזיתה - כל עומת שראית ברזל מעורב בחרס הטיט.
רש"י מביא מלשון הגמרא את הנאמר במסכת תענית, והנה בדרך כלל שרש"י כותב את הלשון "וחברו" משמע שיש חיבור בין הדברים האמור להביא תוספת הסבר וכדו', והרבה פעמים כשרש"י כותב "וחברו" בש"ס על פסוק בתנ"ך, תמצא בפירושו על הפסוק שיציין לאותו מקום, וממילא אפשר שזה קורא בשער דרשוני.
עוד פלא שרש"י מציין "בחלומו של נבוכדנצר" ולא ציין סתם בדניאל ולפעמים רש"י גם מביא לשון תנ"ך ללא ציון מקום כלל,
הנראה גם מאריכות הדברים וכפילות הדיבורים סרנא דפחרא – פחרא – סרנא דפחרא, רצה רש"י להסביר ביתר חוזק את קשר היוצר המגלגל את הגלגל וזה הוא כוחו, ובפסוק זה רואים שיש שני סוגי חרס ומיוחדות מסוימת לכל סוג חרס, וכתוצאה מכך דרכי עירבוב בחרס חתיכות ברזל, ויש בו משמעות רבה ליוצר הכלי, וע"כ נוכל יותר להבין מדוע סיבו ע"י גלגל היוצר נחשב לכוחו גם בסיבובים הנוספים לאחר הסיבוב הראשון, כי על כן נקרא כלי החרס ע"ש היוצר – הוא החפרא ולא ע"ש הגלגל המסובב, (וברש"י על הפסוק לא היה צריך לציין את לשון הגמרא כאן, כי כאן אין מדברים על החרס הכלי, אלא על המסובב היוצר, משא"כ במקומות שכתוב מאני דחפרא שפירושו הכלי)
ורש"י הוסיף לציין מקום מדויק חלומו של נבוכדנצר, אפשר מפני שרש"י הזכיר כבר את גלות נבוכדנצר בדף ז', ובחלום הזה ובמקום הזה עצמו נרמז סופו של נבוכדנצר וסופם של גלויות, ומפני שבעמוד ב' תוזכר הגלות - ועכשיו שגלו יכול יחזרו לאיסורן הראשון לכך שנינו לעולם שוחטין, הקדים רש"י רפואה למכה את חלום נבוכדנצר, ובמהרה נחזור למקומנו הראשון אמן.