מבט אל הפנימיות / רפי זברגר

חולין יג ע"א-ע''ב

הקדמה

היום נלמד שתי משניות אשר ממשיכות את המשנה הראשונה במסכת, הדנות על פסולים נוספים לפעולת השחיטה.
 

הנושא

שחיטת עובד כוכבים נבלה ומטמאה במשא:
במשנה הראשונה למדנו על פסולים של חרש, שוטה וקטן, אך מייד סייגנו זאת ואמרנו כי אם ''גדול עומד על גביהם'' ומעיד כי השחיטה בוצעה כהלכתה, הרי השחיטה כשרה. במשנה זו אנו לומדים על ''פסול גמור'' שלא יעזור ''גדול עומד על גביו'', כיוון ששחיטה של עובד כוכבים לא נחשבת לשחיטה כלל, ולכן רואים את הבהמה כאילו מתה לבד, ומחשיבים אותה כמו נבלה, עד כדי שהיא מטמאה במשא כמו נבלה רגילה.
המשנה השנייה בדף שלנו עוברת מאנשים פסולים לשחיטה למצבים בעייתיים של שחיטה:
השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה.
שחיטה בלילה ללא תאורה (אבוקה בלשון הגמרא), כך שלא רואים היטב את הבהמה הנשחטת (או העוף), וכן סומא שבוודאי אינו רואה, בשני מקרים אלו השחיטה כשירה בדיעבד. לכתחילה לא ישחט בלילה אלא אם כן יש אבוקה לפניו, המראה לו את המקום.
 

מהו המסר?

שתי המשניות הנ''ל מלמדות אותנו ''לא להסתכל על החיצוניות''. לכאורה במשנה הראשונה מדובר באדם ''נורמאלי'' אשר ביצע את השחיטה, בקי בהלכותיה (אחרת לא היה מורשה לעשות זאת), וכל ''הבעיה'' שהוא אינו יהודי.
מנגד, במשנה השנייה אנו מדברים על שחיטה ''במצב לא נורמאלי'', כאשר אין אור בסביבת מקום השחיטה, או אפילו יותר מזה, השוחט הינו סומא ואינו יכול כלל לראות את שחיטתו. אף על פי כן, ולמרות הכול, אנו מכשירים את שחיטתם בדיעבד.
נכתב במשנה במסכת אבות (ד', כ'): רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּו.
וזהו בדיוק מה שלמדנו במסר היום. לבחון את ''מה שיש בו''. לבחון את המהות הפנימית המדברת אלינו, מבלי לשים לב יתר על המידה על הדברים החיצוניים.
יישום העיקרון הנ''ל בחינוך חשוב לאין ערוך. מבט של מחנך על תלמיד חייב להיות מבט פנימי. לבחון את האופי הפנימי של הילד. לראות כמה מוטיבציה יש לו. לראות מהן התכונות הטובות שלו, ומהן החולשות אשר עליו לעבוד עליהן. לא לבחון את הילד לפי מקובלות בחברה, לפי יופי חיצוני ועוד כהנה תכונות שאינן מעידות כלל וכלל על "היופי הפנימי".  הסתכל במה שיש בקנקן, ויש בו הרבה יופי וטוב.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]