הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הדר אמר...
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות צז ע"א
מותיב רבא: לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחות את השבת; ואי סלקא דעתך דאורייתא, אמאי אין דוחות את השבת? הדר אמר רבא: לאו מילתא הוא דאמרי, דתנן, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת אינו דוחה את השבת, והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו, טעמא מאי? דלא ליעפש לחם, בכי האי שיעורא לא מיעפש, כדתניא: כיצד? נכנס מערב שבת ושמטן ומניחן לארכו של שולחן, ומוצאי שבת נכנס, מגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה, וחוזר ומגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה, ארבעה חלות צריכות שלשה שלשה קנים, העליונה אינה צריכה אלא שנים, לפי שאין עליה משאוי, התחתונה אינה צריכה כל עיקר, לפי שמונחת על טהרו של שולחן
1.
האם דברי רבא הראשונים נדחו לגמרי.
2.
שני ביטויים מלמדים שאמנם חזר בו. הביטוי "הדר אמר רבא" וכן הביטוי "לאו מילתא הוא דאמרי". הביטוי המצורף "הדר אמר רבא לאו מילתא..." 7 מופעים בש"ס. [עם שמות אמוראים אחרים מופיע בסה"כ 14 מופעים בש"ס]
3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שצח:
לאו מילתא היא דאמרי, מצינו דוכתי טובא בגמרא דקאמר אמורא הכי לאודועי לן דהדר ביה ממאי דהוה סבר מעיקרא ואפילו הכי אנן לא סמכינן על חזרתו לענין דינא אלא אזלינן בתר מאי דמסתבר טפי, כן...
הוא מביא דוגמאות, שלמרות שהאמורא עצמו חזר בו מדבריו, בכל זאת דווקא דבריו הראשונים נקבעו להלכה כאשר דבריו הראשונם הם "מסתבר טפי". כנראה כוונתו לומר, שמי שקובע בסופו של דבר זה לא העובדה שהאמורא עצמו חזר בו מדבריו, אלא הפוסקים שרשאים לקבוע שדווקא דבריו הראשונים של אותו חכם הם יותר "מסתברא". אלא שקצת קשה, ומה דעת "עורך הגמרא"?
3.1
אמנם מדבריו של ה"יד מלאכי" בהמשך דבריו משמע שהכלל שקבע הוא רק כאשר מהגמרא עצמה [בין אם באותה סוגיה ובין אם בסוגיה אחרת] משמע כדבריו הראשונים של אותו אמורא.
4.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ה הלכה יא:
לא סדור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת, אלא מערב שבת נכנס ושומטן ונותנן לאורך השולחן, ובאחד בשבת נכנס ומכניס את הקנים בין החלות.
הרמב"ם בסוגייתנו פוסק כדברי רבא שחזר בו. כנראה שבסוגייתנו דבריו האחרונים של רבא הם ה"מסתברא", על פי פסיקה במקומות אחרים בש"ס, וכדברי רבי עקיבא: "דתנן, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת אינו דוחה את השבת"
