שקט נפשי מכוח רציפות והמשכיות / רפי זברגר

מנחות פז ע"ב

הקדמה

בדף הקודם למדנו במשנה על כלים לצורך מידות דברים לחים שהיו בבית המקדש:
שבע מדות של לח היו במקדש: הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין, לוג, וחצי לוג, ורביעית לוג.
בהמשך המשנה, רבי שמעון הוריד את מידת ההין, והוסיף מידת לוג וחצי. 
מידת ההין שווה לשנים עשר לוגים, ובהתאם גם מידות חצי ההין, שלישית ההין ורביעית ההין. 
לוג אחד שווה לשש ביצים, ומידת ביצה נתונה במחלוקת שיטות שונות והיא נעה בין 57 סמ''ק ל-99 סמ''ק.
בהתאם למידת הלוג, יהיו גם מידת חצי לוג ורביעית הלוג. 
המשנה בדף פ''ח מפרטת מהם השימושים לכל אחד מן המידות הנ''ל. 
 

הנושא

1. רביעית מה היתה משמשת? רביעית מים למצורע, ורביעית שמן לנזיר.
מצורע, ביום טהרתו, מביא שתי ציפורים. אחת שוחטים, ואת הציפור השנייה טובלים בדם הציפור השחוטה המעורבת במים, ומזים על המצורע המיטהר. כמות המים בכלי הייתה רביעית הלוג (ביצה ומחצה).
גם נזיר מביא קרבנות עם השלמת נזירותו. כבש לעולה, כבשה לחטאת, ואיל לשלמים. את האיל מביאים עם לחמים הטעונים רביעית לוג שמן. 
2. חצי לוג מה היה משמש? חצי לוג מים לסוטה, וחצי לוג שמן לתודה.
חצי לוג מים המעורבבים עם עפר המקדש, מוחקים את ''מגילת הסוטה'' המוכנסת לכלי, וממים אלו היו משקים את האשה הסוטה (התייחדה עם גבר אשר בעלה ''קינא'' לה ותבע שלא תתייחד אתו) כדי לבודקה האם נטמאה (זינתה) באותה התייחדות אם לאו. 
כמו כן, השתמשו בחצי לוג שמן עבור שלושים חלות מצות של קרבן תודה (לא של חלות חמץ).
3. ובלוג היה מודד לכל המנחות אפילו מנחה של שישים עשרון נותן לה שישים לוג. 
בכל מנחה היה לוג שמן. הכמות המכסימלית של מנחה הוא שישים עשרונים. אומר תנא קמא כי גם אם יש מנחה כל כך גדולה, יש לשים שישים לוג שמן, בשישים פעם, לוג לכל נתינה. 
ר' אליעזר בן יעקב אומר: אפילו מנחה של שישים עשרון אין לה אלא לוגה, שנאמר (ויקרא י''ד, כ''א): וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו, וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, וְלֹג שָׁמֶן.
רבי אליעזר חולק על תנא קמא וסובר, כי גם למנחה גדולה של שישים עשרונים, אין מוסיפים אלא רק לוג אחד של שמן. הוא למד זאת מתוך הסמיכות בפסוק לעיל, בין המילים מנחה ולג. 
4. ששה לפר – ששה לוגים שהם חצי הין, היווה את הכמות של יין ושמן לקרבנות אשר מביאים פר למזבח. 
5. ארבעה לאיל – קרבן בשנתו השניה קרוי איל, וכשהקריבו אותו הביאו שליש הין, שהם ארבעה לוגים, יין ושמן. 
6. שלשה לכבש – כבש הינו קרבן בשנתו הראשונה, ובהקרבתו הביאו רביעית ההין, שהם שלשה לוגים יין ושמן. 
7. שלשה ומחצה למנורה, חצי לוג לכל נר: - מכיוון שהמשנה הביאה מידות הלוג ביחס לפר, איל וכבש הוסיפה גם המשנה ואמרה כי המנורה צריכים סך הכול שלושה וחצי לוג, מכיוון שבכל קנה שמו חצי לוג (X7 קנים).
הגמרא פותחת בשתי שאלות של רבי יהודה הנשיא, הדומים במבנה הכללי שלהם:
1. שאלת הצורך במידה של רביעית הלוג, לאור דברי המשנה לעיל, אשר אמרה כי נדרש עבור מצורע ונזיר:
• אי מצורע? חוץ הוא!
מדוע צריך כלי לקדש את מי המצורע, הרי הפעולה בוצעה מחוץ לכותלי העזרה, ולכן אין צורך בקידוש המים. 
• ואי נזיר? לחם נזיר - בשחיטת איל הוא דקדיש.
גם לגבי נזיר אין צורך לקדש את השמן בכלי, שהרי הוא מתקדש עם שחיטת קרבן האיל.
תשובה: אמר ליה רבי חייא: שבה היה מודד לחביתי כהן גדול רביעית שמן לכל חלה וחלה.
הצורך הוא לא ככתוב במשנה, אלא לצורך מנחת חביתי כהן גדול, המוקרבת בקר וערב. היה לוג ומחצה שמן עבור שש חלות. לוג וחצי הינם ששה רבעי לוג. אם כן – רבע לוג הוצרך לכל חלה וחלה. 
קרי עליה (ישעיהו מ''ו, י''א): מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי.
רבי שיבח את רבי חייא שעלה מבבל ( מֵאֶרֶץ מֶרְחָק ) וענה על קושייתו (היה אִישׁ עֲצָתו ) 
2. שאלת הצורך במידה של חצי לוג, לאור דברי המשנה לעיל, אשר אמרה כי נדרש עבור סוטה ותודה:
• אי סוטה? וכי חולין הוא דצריכי לקדושי, וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ (במדבר ה', י''א) כתיב!
אין צורך לקדש את מי הסוטה בכלי, שהרי התורה מכנה מים אלו "מים קדושים'', שכבר נתקדשו בכיור!
• אי תודה? לחמי תודה - בשחיטת תודה הוא דקדשי!
גם בתודה אין צורך לקדש את שמן חלות המצות, כיוון שהשמן יתקדש עם שחיטת קרבן תודה!
תשובה: אמר ליה ר' שמעון ברבי: שבו היה מחלק חצי לוג שמן לכל נר ונר.
ענה רבי שמעון בנו (של רבי יהודה הנשיא), כי הצורך הוא שונה מהנאמר במשנה. מטרת מידת חצי הלוג: לשים שמן בכל קנה מנורה, כפי שהוסבר בסעיף השביעי לעיל. 
אמר לו: נר ישראל, כך היה.
שיבח רבי יהודה הנשיא את בנו, ואמר לו כי הוא ''נר ישראל'' אשר האיר את עיני אביו בהלכה. 
 

מהו המסר?

סיכומם של שני הקטעים לעיל מעניין וחדשני: למרות שהמשנה פירטה צרכים של מידות רביעית הלוג וחצי הלוג, אין אלו הצרכים האמיתיים, אלא כפי שרבי חייא ורבי שמעון תרצו לרבי יהודה הנשיא (רביעית הלוג לחלת מנחת חביתין, וחצי הלוג לכל נר ונר במנורה). נשאלת השאלה: מדוע אם כן, כתוב במשנה דברים שלכאורה אינם נכונים, ומדוע רבי לא ''תיקן'' את המשנה לאחר ששמע את תשובתם של רבי חייא ורבי שמעון בנו?
אחת התשובות היא של "תפארת ישראל" העונה כי רבי לא זכר תשובות אלו, בעת שסידר את המשנה (ייתכן גם כי תשובות אלו נאמרו לו מאוחר יותר), ומכיוון שהמשנה כבר הייתה ''סדורה בפי התלמידים'' לא רצה לשנותה.
אנו לומדים מכאן עיקרון מעניין לחיים: דברים מוכרים וידועים לא משנים כל כך מהר. למרות שיש מקום ''לשדרג'' ולשנות, אנו מעדיפים את "השקט הנפשי" של המשכיות ורציפות, ללא יצירת זעזועים מיותרים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]