סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

התנגשות בין שני כללי פסיקה

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות צו ע"א


השולחן ארכו י' ורחבו חמשה, לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה', נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן, וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן, דברי רבי יהודה;
ר' מאיר אומר: השלחן ארכו י"ב ורחבו ו', לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה', נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן, כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע, כדי שתהא הרוח מנשבת בהם;
אבא שאול אומר: שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. אמרו לו, והרי כבר נאמר: +ויקרא כ"ד+ ונתת על המערכת לבונה זכה! אמר להם, הרי כבר נאמר: +במדבר ב'+ ועליו מטה מנשה. ...

1.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יב

השלחן היה ארכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, והיה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית וכן שאר כל הכלים שבמקדש אורכן לאורכו של בית ורחבן לרוחב הבית חוץ מן הארון שהיה אורכו לרוחב הבית, וכן נרות המנורה כנגד רוחב הבית בין הצפון ובין הדרום. +/השגת הראב"ד/ רוחב הבית בין הצפון וכו'. א"א זהו מחלוקת התנאים וסדר התמיד אינו כן שהרי שנינו מצא שתי נרות מזרחיות דולקים וזהו לענין מזרח ומערב מונחים.+

הרמב"ם פסק כשיטת רבי מאיר במשנה שהשולחן אורכו היה יב טפחים ורוחבו ו טפחים.

2.
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יב:

השלחן היה ארכו י"ב טפח ורחבו ששה. בפרק שתי הלחם (דף צ"ו) תנן השלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה וכו' דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר השלחן אורכו י"ב ורחבו ששה ופירש"י ארכו י' ורחבו ה' כדכתיב אמתים ארכו ואמה רחבו ור' יהודה לטעמיה דאמר אמת כלים באמה בת חמשה וכו' ורבי מאיר לטעמיה דאמר כל האמות היו בינוניות
וצריך טעם למה פסק כר' מאיר
ואפשר שטעמו מפני ששנינו שם במשנה דאבא שאול ס"ל כוותיה. ומ"ש והיה מונח ארכו לאורך הבית וכו' וכן שאר כל הכלים ארכן לארכו של בית. משנה שם:

ה"כסף משנה" שואל מדוע הרמב"ם פסק כרבי מאיר. כוונתו היא, שישנו כלל שבמחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר [כאשר הם מוזכרים בשמם – במפורש, ולא כ"סתם משנה"] ההלכה היא כרבי יהודה.

2.1
על כך הוא עונה שהתנא "אבא שאול" במשנה סובר כרבי מאיר, לכן הלכה כרבים – רבי מאיר ואבא שאול – נגד דעת יחיד – רבי יהודה - התנגשות בין שני כללים.
ומתאים לכלל שגם כאשר ישנם כללי הכרעה בין תנאים ו/או בין אמוראים מדובר רק ביחיד נגד יחיד, אבל כשרבים חולקים על יחיד הרי שהכללים לא חלים, ואז תקף רק הכלל של "הלכה כרבים" [מדובר ברוב הכללים ולא בכולם, למשל יש אומרים שהלכה כרבי אפילו נגד רבים מחבריו].

3.
דוגמא לכלל הלכתי נוסף הוא בהלכה הנ"ל, שהרמב"ם פוסק כבמשנתנו שהשלחן "והיה המונח לאורך הבית".

3.1
ומסביר תוס', ד"ה "כל", שמשנתנו היא כשיטת רבי יהודה הנשיא בברייתא [מנחות דף צח ע"ב] במחלוקתו עם רבי אלעזר ברבי שמעון. ובפשטות הרמב"ם מסתמך על הכלל ש"הלכה כרבי מחברו", זאת אומרת, שכאשר יש מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא עם אחד מחבריו התנאים – הלכה כרבי [ולעיל בסעיף 2.1 הערנו שיש אומרים שהלכה כרבי גם נגד רבים].



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר