הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"בשלמא ל..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות צד ע"ב

איתמר: לחם הפני' כיצד עושין אותו?
רבי חנינא אמר: כמין תיבה פרוצה, ר' יוחנן אמר: כמין ספינה רוקדת.
בשלמא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה, היינו דהוו יתבי בזיכין, אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת, היכי הוו יתבי בזיכין? מקום עביד להו.
בשלמא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה, היינו דהוו יתבי קנים, אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת, קנים היכי הוו יתבי? מורשא עביד להו.
בשלמא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה, היינו דסמכי ליה סניפין ללחם, אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת, היכי סמכי ליה סניפין ללחם? דעגיל להו מיעגל.
בשלמא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת, היינו דבעינן סניפין, אלא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה, סניפין למה לי? אגב יוקרא דלחם תלח.
בשלמא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת, סניפין על גבי שלחן מונחין, אלא למ"ד כמין תיבה פרוצה, סניפין היכא מנח להו - אארעא מנח להו? אין, דאמר רבי אבא בר ממל: לדברי האומר כמין ספינה רוקדת, סניפין על גבי שלחן מונחין, לדברי האומר כמין תיבה פרוצה, סניפין ע"ג קרקע מונחין.
כמאן אזלא הא דאמר רבי יהודה: הלחם מעמיד את הסניפין והסניפין מעמידין את הלחם? כמאן דאמר כמין ספינה רוקדת.
מיתיבי: כמין כוורת היה לה בתנור, ודומה כמין טבלא מרובעת! אימא: ופיה דומה כמין טבלא מרובעת.
תניא כמאן דאמר כמין ספינה רוקדת, דתניא: ארבעה סניפין של זהב היו שם, מפוצלין מראשיהן, כמין דקרנין היו, שסומכין בהן את הלחם, שהוא דומה כמין ספינה רוקדת.

1.
הגמרא מביאה מחלוקת בין רבי חנינא לרבי יוחנן בקשר לצורת התיבה שאפו בה את הלחם. היא מביאה 3 פעמים "בשלמא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה... אלא למאן..." ומיישבת.

2.
אחר כך הגמרא מביאה 2 פעמים בניסוח "בשלמא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת... אלא למאן דאמר..." ומיישבת.

3.
הסבר הביטויים. פעמים רבות בש"ס יש מחלוקות אמוראים והגמרא מביאה הוכחה לאחד מהם ו/או מקשה על מי משניהם. מבנה של "בשלמא..." פירושו, שהגמרא מסבירה במפורש שלדעה אחת הדין במקום אחר מיושב, ואילו לדעה השניה יש קושי. ובדרך כלל הגמרא מיישבת את הקושי ומסבירה שגם לדעה המוקשית יש תשובה. וכך בסוגייתנו.

4.
נשאלת השאלה מדוע הגמרא לא משתמשת רק בקושיה, ומדוע היא מרחיבה ומסבירה, שלדעה הראשונה אין קושי. הרי בכל קושיה על חכם אחד יש הסבר שמיישב לדעה האחרת, ומדוע הגמרא לא בונה כל קושיה בש"ס [כאשר היא מקשה על אחת משתי הדעות במחלוקת אמוראים] בניסוח של "בשלמא..." כבסוגייתנו.

5.
לכן יש אומרים שכוונת הביטוי "הניחא למאן דאמר..." או "בשלמא למאן דאמר..." [בעלי הכללים אומרים שהמונחים "הניחא ל..." ו"בשלמא ל..." דומים במשמעותם] הכוונה היא לומר שכך - כדעה הראשונה שעליה נאמר שהיא "הניחא" או "בשלמא" - הוכרעה ההלכה. אפילו שגם לדעה השניה יש הסבר ויישוב לקושי שהועלה.

6.
בסוגייתנו התופעה מעניינת מפני שיש ניסוח של "בשלמא..." לכל אחת מהדעות במחלוקת.

7.
אחר כך הגמרא מסבירה שדעת רבי יוחנן מתאימה לדעת רבי יהודה בברייתא.

7.1
אחר כך הגמרא מקשה מברייתא על רבי יוחנן ומיישבת.

7.2
ואחר כך הגמרא מביאה הוכחה מברייתא לרבי יוחנן.

8.
לפי מהלך הגמרא נראה שההלכה צריכה להיות כרבי יוחנן, אולם הרמב"ם, כנראה, לא פסק כך:

9.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ה

כל חלה מהן מרובעת שנאמר לחם הפנים שיהיו לו פנים רבים, אורך כל חלה מהן עשרה טפחים, ורחבה חמשה טפחים, ורומה שבע אצבעות, והשולחן אורכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, נותן אורך החלה על רוחב השולחן נמצאת החלה יוצאת שני טפחים מכאן ושני טפחים מכאן, וכופל את היוצא מכאן ומכאן וישאר בין שני הקצוות רוח באמצע, וכן מניח חלה על גבי חלה עד שעורך שש חלות, וכן עושה בצד המערכה שנייה שש חלות.

10.
כסף משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ה:

כל חלה מהן מרובעת וכו'. בפרק שתי הלחם (דף צ"ה) תניא על אפיית לחם הפנים כמין כוורת היה לה בתנור ודומה כמין טבלא מרובעת ובגמ' (דף צ"ד)
אתמר לחם הפנים כיצד עושים אותו רבי חנינא אמר כמין תיבה פרוצה רבי יוחנן יוחנן אמר כמין ספינה רוקדת
ומתיב בגמרא לרבי יוחנן מהאי ברייתא דדומה כמין טבלא מרובעת ושני ופיה דומה כמין טבלא מרובעת ומדסתם רבינו וכתב שהיתה מרובעת משמע שפסק כר' חנינא וצריך טעם למה דהא בגמרא [שם צ"ה.] קאמר דתניא כוותיה דרבי יוחנן. ואפשר שטעמו משום דרבי חנינא עדיף מרבי יוחנן וקשיש מיניה דהא פקיד [כתובות ק"ג:] ר' חנינא בר חמא ישב בראש והוי כמו תנא:

ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם הכריע כרבי חנינא מפני שהיה מבוגר מרבי יוחנן וכן מפני שהיה נחשב כתנא.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד פד.

11.
ה"לחם משנה" מסביר שהרמב"ם לא פוסק כרבי יוחנן מפני שהגמרא מרבה להקשות עליו. ודבריו קצת תמוהים. אם נסכם את מהלך הגמרא נראה שהגמרא הקשתה על רבי יוחנן 3 קושיות בשלב הראשון [בביטויים: "בשלמא.. אלא ל..."].
אחר כך היא מביאה הוכחה לרבי יוחנן מהתנא רבי יהודה
אחר כך היא מקשה על רבי יוחנן ומיישבת
ואחר כך מביאה סיוע לרבי יוחנן.
לכן, לא מובן מדוע ה"לחם משנה" אומר שהגמרא מרבה להקשות על רבי יוחנן. להיפך, רואים מהגמרא שהיא משתדלת ליישב את רבי יוחנן.

11.1
אלא אם כן נאמר שה"לחם משנה" סובר שתירוצי הגמרא על הקושיות על רבי יוחנן הם תרוצים דחוקים. אולם, הרי יש גם שתי הוכחות לטובת רבי יוחנן!

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)