לא לסרבנות / חנן חריף
ראש השנה ו ע"א
פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון
הביטוי "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", המופיע בסוגיא העוסקת בחובת הנודר לקיים את נדרו ולהביא את הקורבן אותו נדר, הינו אקטואלי גם בימינו, בנוגע לחובת הבעל לתת גט לאשתו, במקרים מסוימים. אף על פי ש 'גט מעושה' - שניתן בניגוד לרצונו של הבעל, הינו פסול, יכול בית הדין לכפות את הבעל ולהכותו 'עד שיאמר רוצה אני' - ויתן גט לאישתו. הסבר לדבר נותן הרמב"ם בהלכות גירושין (פרק ב, הלכה כ):
"שאין אומרים אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה, כגון מי שהוכה עד שמכר או עד שנתן. אבל, מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך, זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות כל המצוות, ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר: 'רוצה אני', כבר גרש לרצונו".
הכפייה במלקות נועדה לגלות את רצונו האמיתי של סרבן הגט,שמן הסתם לא באמת רוצה להיות רשע עד כדי כך.
