הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מחלוקת אמוראים כמחלוקת תנאים

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות עט ע"א

גמ'. מתני' מני? רבי מאיר; דתניא, זה הכלל: כל שפיסולו קודם שחיטה - לא קדש הלחם, פיסולו אחר שחיטה - קדש הלחם; שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה - קדש הלחם, שחטה ונמצאת טריפה - לא קדש הלחם;
שחטה ונמצאת בעלת מום - רבי אליעזר אומר: קדש, רבי יהושע אומר: לא קדש, דברי ר' מאיר; ...

1.
יש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר בהסבר המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע.

2.
בפשטות, הכלל הוא, שהלכה כרבי יהודה לעומת רבי מאיר, ולכן, לפי הסברו של רבי יהודה רבי אליעזר חזר בו והודה לרבי יהושע. ולכן יש לפסוק כרבי יהושע.

3.
בקטע השני של הסוגיה הגמרא מביאה מחלוקת בין רבה לרבא וטוענת שמחלוקתם מובססת על מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע – לפי הסברו של רבי יהודה, וכמו שרבי אליעזר הודה לרבי יהושע כך רבה הודה לרבא.

4.
וב"איכא דאמרי" אומרת הגמרא שלא כך. אלא, למרות שרבי אליעזר הודה לרבי יהושע, הרי שרבה לא הודה לרבא.

5.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלג עמוד ב

"...הלכך כל כללות שבגמרא כגון
הלכה כסתם משנה
הלכה כר"ע מחבירו
כר' יוסי מחבירו
כרשב"ג במשנתנו
רבי אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע
ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה
וכן ר"מ ור' יהודה הלכה כר"י
כולהו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי."

בין הכללים שמביא הרשב"ם הוא הכלל שבמחלוקת בין רבי אליעזר ור' יהושע – הלכה כר' יהושע.

6.
ולכן ההלכה בסוגייתנו היא כרבי יהושע נגד רבי אליעזר גם אם רבי אליעזר לא היה מודה לו, ומדוע היה צריך להדגיש ש"שתק" – והודה לו?

7.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק יב הלכה יח:

שחטה ונפסלה בשחיטתה במחשבת זמן או במחשבת מקום קדש הלחם, נמצאת בעלת מום או טריפה או ששחטה שלא לשמה, לא קדש הלחם, וכן הדין באיל נזיר עם הלחם שלו.

הרמב"ם פסק כרבי אליעזר שחוץ למקומו קדש הלחם.

8.
וקשה מאד על הרמב"ם. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רד.
ומובא שם הסבר, שהרמב"ם פסק כמשנתנו שהיא "סתם משנה" והיא כדעת רבי מאיר, שסובר שרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו בבעל מום, וכסתם משנה במסכת זבחים דף פד, שגם חוץ למקומו אם עלה לא ירד.
אלא שהקשה, שהרי רבה ורבא סוברים כרבי יהודה שמחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע היא בחוץ למקומו.

9.
ונראה להסביר כך: אמנם הלכה כרבי יהושע נגד רבי אליעזר, אבל מותר לאמוראים לנהל ויכוח של עצמם באותו נושא שחלקו התנאים.

9.1
ובמהלך הגמרא ישנה שיטה של "איכא דאמרי", שטוענת שרבה [שלפי הגמרא סובר כרבי אליעזר] לא הודה לרבא [שסובר כרבי יהושע] וידוע, שהרמב"ם מכריע כשיטת "איכא דאמרי" בגמרא,

9.2
ולכן, לפי ה"איכא דאמרי" מחלוקת רבה ורבא עומדת בעינה. והרמב"ם מכריע כדעת רבה, שהיה רבו של רבא, ואין הלכה כדעת תלמיד נגד רבו.

9.3
יוצא אפוא, שכאשר יש מחלוקת זהה של אמוראים כאותה מחלוקת של תנאים, הרמב"ם מכריע כפי כללי הפסיקה שבין האמוראים.