הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מאי תלמודא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות עה ע"א

החלות טעונות בלילה, ורקיקין משיחה. תנו רבנן: חלות בלולות - ולא רקיקין בלולין, שיכול והלא דין הוא: ומה חלות שאינן טעונות משיחה טעונות בלילה, רקיקין שטעונין משיחה אינו דין שטעונין בלילה! תלמוד לומר: חלות בלולות - ולא רקיקין בלולין. רקיקין משוחין - ולא חלות משוחות, שיכול והלא דין הוא: ומה רקיקין שאינן טעונין בלילה טעונין משיחה, חלות שטעונות בלילה אינו דין שטעונות משיחה! תלמוד לומר: רקיקין משוחים - ולא חלות משוחות. מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב חלות משוחות ורקיקין בלולין..

1.
הגמרא שואלת מנין שהכרח לדרוש מהפסוק שהבלילה נוהגת רק בחלות, והמשיחה – רק ברקיקין.

2.
רש"י מסכת מנחות דף עה עמוד א:

מאי תלמודא - דהללו בוללן ולא אלו אימא דבלולות אתרוייהו והכי משמע משוחין ושניהן משוחין

ושם, ברש"י [כת"י]:

מאי תלמודא – דלמא גלי קרא גבי רקיקין משיחה והוא הדין לחלות, וגבי חלות בלילה והוא הדין לרקיקין.

2.1
שני פרושי רש"י דומים מאד.
בסוגייתנו משמעות הביטוי "מאי תלמודא" הוא: מדוע "לצמצם" את הדרשה רק לדין אחד ולא לומר שהדרשה מתאימה לשני הדינים [לחלות ולרקיקין].

3.
ובסוף העמוד מופיע הביטוי "מאי תלמודא" פעם נוספת:

+ויקרא ב'+ ויצקת... שמן מנחה - לרבות כל המנחות ליציקה, יכול שאני מרבה אף מנחת מאפה? תלמוד לומר: עליה שמן. אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין? תלמוד לומר: היא. מאי תלמודא? אימא: להוציא מנחת כהנים!

3.1
ומפרש רש"י מסכת מנחות דף עה עמוד א :

מאי תלמודא - כלומר מה ראית להוציא את מנחת מאפה שכתובה עם שאר מנחות אימא להוציא את מנחת כהנים שהרי אין כתובה בפרשת שאר מנחות.

ובסגנון דומה [אולם בקיצור] ברש"י כתב יד.

3.2
כאן משמעות הביטוי היא מדוע אי אפשר לדרוש "להיפך": במקום "להוציא" [= למעט] מנחת מאפה ראוי "להוציא" [= למעט] מנחת כהנים.

4.
דוגמא נוספת:
רש"י מסכת סנהדרין דף נט עמוד ב:

מאי תלמודא - היכי משמע דשרצים ממעטי מיניה, דילמא בהמה וחיה ממעטינן מיניה ולא שרצים?

5.
ולפעמים השאלה היא פשוטה יותר: כיצד בדיוק היא הדרשה הפסוק?
דוגמא:
רש"י מסכת קידושין דף סט עמוד א:

"מאי תלמודא - היכא שמעינן מהאי קרא דבריו קיימין."