|
שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרדמתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"לאחיתופל ציווה את בניואחיתופל היה אביה של בת-שבע אשת דוד - אם שלמה (סנהדרין קא/ב). עצת אחיתופלאחיתופל תכנן לאבשלום את המרד בדוד אביו, וכמו כן תכנן מפלות נוספות לדוד המלך, שבסופו של דבר לא יצאו אל הפעל. בבית המדרש שמור לו זכרון שלילי, עד שנקבעה ברכה מיוחדת: "שלא תהא סייעתנו כסייעתו של דוד המלך, שיצא ממנו אחיתופל" (ברכות יז/ב). בגלל מעשיו הרעים הורחק מגן-עדן לנצח נצחים, ואין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין צ/א). במותו הוא חזר בתשובה וניסה לתקן את שעיוות במשך חייו, על ידי שציווה את בניו להקפיד על השלום. אל תהיו במחלוקתהיועץ החכם אמר לבניו: "אל תהיו במחלוקת"! פשיטא!! האם צריך להיות חכם כדי לייעץ זאת? משל למה הדבר דומה? יבוא גדול החכמים ויאמר: "אל תאכלו מסמרים"! איזה חכם צריך להיות כדי לומר זאת? אפילו אשתו של און בן פלט, שהיתה אשה פשוטה ומעשית, הצליחה להניא את בעלה ממחלוקת (סנהדרין קי/א). בפרט שכאן יעץ אחיתופל לקיים מצוה מהתורה (במדבר יז/ה. סנהדרין קי/א). אלא שאם אחיתופל היה שוטח את תכנית המרד של אבשלום באזני כל בר-דעת, היו כולם מסכימים איתו, שהיא נכונה, מוצדקת ומוצלחת, ואין כל סיכוי בעולם שהיא לא תצא לאור בדיוק על פי התכניות הכל כך מדוקדקות. רווח וודאי שמור לו בעקבות ההפיכה וחילופי הגברא בשלטון. מי יכול היה לקחת בחשבון איזה ענף סורר של עץ אֵלה בדרכו של אבשלום אל כסא המלכות? ככתוב: "ואבשלום רוכב על הפרד, ויבוא הפרד תחת שובך האלה הגדולה, ויחזק ראשו באלה, ויותן בין השמים ובין הארץ, והפרד אשר תחתיו עבר" (ש"ב יח/ט). כך מצאו אותו עבדי דוד תלוי והרגוהו. אנו יודעים שיד ה' היתה בדבר, לעצור את המרד, ולכן הוא נתלה דווקא בשערו היפה (סוטה ט/ב), אבל גם מבלי שההשגחה העליונה תכניס מקלות בגלגלי התכניות, ישנן אין-ספור הפתעות שעלולות לצוץ על כל צעד ושעל, ולעולם לא ניתן לתכנן ולקחת בחשבון את מכלל האפשרויות הבלתי מוגבל. זאת אמר אחיתופל לבניו: כשאתם הולכים בתלם, ההפתעות שתפגשו בדרך הישרה, או שהן תהיינה לטובתכם, או שתצליחו להתגבר עליהן, אבל כאשר תלכו בדרך הלא נכונה, כל הפתעה תהיה לרעתם, ולעולם לא תצליחו להתגבר עליה. מי שאינו יועץ מקצועי, היודע לקחת בחשבון את מכלל הפרטים, אינו מוסמך לייעץ כזו עצה, ולכן ציטטו אותה חז"ל דווקא כאשר היא יצאה מפי אחיתופל, ולא כמי שממליץ לקיים מצווה, אלא כמי שממליץ להצליח בחיים, וכאן טמון העוקץ! כל מצטרף למחלוקת עושה זאת מתוך תקווה שהוא יצליח להיות שותף בהצלחה, טופח אחיתופל על פניו ואומר לו: "זו אינה אלא אשליה"! אל תמרדו במלכות דוד
אחיתופל אינו אומר "אל תמרדו במלכות", או בניסוח שחז"ל קובעים: "דינא דמלכותא - דינא". אלא מדגיש: "מלכות בית דוד". לא בגלל מניעים דתיים עשה זאת אחיתופל, אלא מתוך מניעי החכמה ושיקול הדעת הנוקב והזהיר שהיה לו, ובו הוא הסביר שגם אם באיזשהו שלב בעתיד, תראו את מלכות דוד עומדת לקרוס ולהתמוטט, ומלכות אחרת, חזקה ומבטיחה ממנה מסתערת על כסא ההנהגה, העובדות תהיינה תמיד כאלה שלבסוף מלכות דוד תצא כשידה על העליונה, ואפילו כשסוכת דוד תהיה נופלת לגמרי, הרחמן יקימנה תמיד מחדש, נגד כל התחזיות האנושיות, כי לא חוקי טבע שולטים עליה, על כן בכל מה שנוגע אליה, תיישרו קו עם התורה וחכמיה, ולא עם מאזני-כח ועוצמות שלטון. יו"ט של עצרת ברור, זרעו חטים!להנחיה ה"חכמה" יש להקדים ארבע שאלות: הצעות אחיתופל
שלוש הצוואות של אחיתופל, אינן שלושה נושאים נפרדים, אלא כולם מוליכים יחדיו אל המטרה העמוקה שהיועץ החכם חתר אליה, והנחה את בניו להקפיד על שלום בכל שטח, הן בבית, הן בין הבריות והן שלמות כללית של כל העם, כי אוהב השלום, חי בשלום בתוך ביתו, עם חביריו ועם העם שלו. הבסיס לכל השלמות הזו הוא כלכלי! כשחסרים מזונות בסיסיים, אין הדעת פנויה למאומה, ומריבות רבות בתוך הבית ומחוץ לו (ב"מ נט/א. מהר"ל. ראה בן יהוידע המבאר את הצוואה על טוהר כסא המלכות). יו"ט ברור/בלולבאופן עקרוני ניתן להציע סברה על ההבדל שבין מזג אויר 'ברור' בחג שבועות, לבין מזג אויר 'בלול'. אלא שהשואל יתמה בצדק: האם בסברות שלנו תלויה צמיחת החיטים? אנשים ערכו תצפיות ומחקרים וראו שכך הן העובדות, ודי לנו שהקב"ה העניק לנו עינים להתבונן ושכל להפיק לקחים גם מעובדות שאין אנו מבינים אותן. למה אם כן חיברו את ה"ברור/בלול" לאיזשהו הגיון? הכל צופים לעשן המערכה
בניגוד לכל עשן אחר שמתאבך ומתפזר, היה עשן המערכה מיתמר ועולה גבוה גבוה, ועד היכן שהעין מסוגלת היתה לראותו, הוא עדיין היה זקוף ומסתלסל אך ורק כלפי מעלה, עם תזוזות קלות מאד לכיוונים של הרוחות השולטות בשכבות העליונות, שמהקרקע לא ניתן לחוש בהן, ובודאי לא לראות את הכיוון שלהן. במשך השנים הארוכות שעשן המערכה של בית המקדש היה מתנדנד קמעה לכל מיני כיוונים, ומדווח מה נמצא בגבהי הרכסים הברומטריים, אנשים זכרו זאת ואף רשמו לעצמם, ואחר כך ראו כיצד נראים גשמי אותה שנה, יכולים היו אחר כך לערוך טבלה מסודרת במוצאי חג הסוכות, שאז נידונים על המים, ומיד עם תחילת השנה להתחיל להתמודד עם מה שיש, ולהערך לזריעה ושימור תבואה בהתאם. רוח דרומית מטה את העשן כלפי צפוןאז היו העניים שמחים ובעלי בתים היו עצבים, מפני שזה סימן שגשמי שנה זו יהיו מרובים, הלחות תהיה גבוהה וכתוצאה מכך פירות מרקיבים. לכן הם נאלצים לשחרר את כל אוצרות המזון שאגרו במחסנים ולמכרם בזול, ולעניים היתה רווחה. נמצא שרווח כפול יש בריבוי לחות באויר, גם שפע של מזון וגם חוסר אפשרות לאחסנו לתקופה ממושכת. עצרת ברור סימן יפה לכל השנהאף על פי שחג זה הוא ראש השנה רק לפירות האילן (ר"ה טז/א). כאשר יהיה יום זה ברור, יהיה סימן טוב לכל סוגי היבול, מפני שחג השבועות הוא חג מתן תורה, וכדי שאנו נוכל ללמוד את התורה ולקיימה, אנו זקוקים לתנאֵי מחיה בסיסיים, הקשורים לשפע תנובות הארץ. על כן כאשר פוגשים שומרי החג ביום זורח ומאיר פנים, המעניק תחושה של "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלקים את מעשיך" (קהלת ט/ז). עליהם לדעת שהרגשה זו אינה אשליה ותחושת-בטן, אלא זה באמת מאור פנים וחיוך מאת ההשגחה העליונה, המבשרת שלתחילה כה יפה עתיד להיות גם המשך טוב. שהרי הקב"ה הטביע בנו את התחושות, והוא זה שקבע לנו שהרגשה טובה בתחילת מאורע, תתן מרץ להמשיך ולהתמיד, על כן כאשר הקב"ה עושה יום יפה בחג מתן תורה, המטרה שלו היא במיוחד למען ההרגשה הטובה שיכול יום יפה להעניק ללומדי התורה, כנאמר: "מאור עינים ישמח לב" (משלי טו/ל). פרש רש"י: דבר שהוא תאווה למראה העינים - משמח הלב ומצחצח תוגתו [=מסלק עצבות ודכאון] כגון [ראיית] גן-ירק ונהרות המושכים. ריש-שתא חמימא/קריראהעקרון של "התחלה" נכון לא רק בחג מתן תורה, אלא בכל סוגי ההתחלות, אם היום הראשון של ראש השנה, יהיה חם, כל השנה תהיה חמה, לא מיד אחר ראש השנה, שאז מתחיל הסתיו והחורף, אלא הקיץ הארוך שעתיד לבוא לפני ראש השנה הבא. אם יהיה קר בראש השנה, עתידה ככל השנה להיות קרה. מה צריכים אנו לדעת על כך מראש? לתפלתו של כהן גדול, שהוא אמור להתפלל על גשמי השנה ועל שאר המאורעות. |