דיוק וחידוש ברש"י

מנחות לח

עמוד ב

רש"י ד"ה אריוך. לשון מלך כמו (בראשית מט) גור אריה יהודה להכי קרי לשמואל אריוך דקיימא לן (בכורזת מט:) הלכה כשמואל בדיני כי היכי דדינא דמלכותא דינא:
שבת דף נג ע"א
ברש"י (ללא ד"ה) שמואל קרי אריוך על שם שהיה בקי בדינין ושופט כמלך השופט על הארץ לשון ריכא מלך (ב''ב דף ד.)
חולין עו ע"ב
רש"י ד"ה אריוך. קרי שמואל על שם אריוך מלך אלסר (בראשית יד) דהלכתא כוותיה בדיני:
הנה במסורת הש"ס בשבת ציין לכל המקומות הנ"ל לפירוש רש"י ומוסיף מ"מ לקידושין דף ל"ט ע"ב ומציין ששם רש"י לא פירש כלום, וכן מציין לתוספות בשבת שפירש כרש"י בחולין אריוך מלך אלסר, וכותב המסורת הש"ס שיש גם דרש נוטריקון אל אסר שבדינא הלכה כמותו אבל לא באיסורא,
והנה דברי רש"י בכל מקום הם במידה נכונה ומדוקדקים לאותו מקום בכוונה נפלאה, ובמסילה נעלה כסידרא דגמרא:
במסכת שבת בגמרא איתא אזל ר' חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל א''ל אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום כי סליק ר' זירא אשכחיה לר' בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דר' יוחנן נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת א''ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל אריוך מנו שמואל והא רב נמי אמרה אלא שמעיה דהוה מסיים ביה ואין תולין טרסקל בשבת א''ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל דכולי עלמא מיהת מרדעת מותר ע"כ,
הגמרא פותחת בהתייחסות שמואל למימרא שנאמרה בשם רב, ואומר שמואל אי הכי אמר "אבא" (רב) לא ידע במילי דשבתא ולא כלום, ואח"כ נאמר "אריוך" על שמואל, והנה רש"י בד"ה אבא. חברי כמו אברך אבא למלכא (בראשית מא). והוא כפי שרש"י מסביר על הפסוק הנ"ל וז"ל "אברך" - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא, ומקור הדברים הוא מהגמרא בבא בתרא דף ד ע"א לא רכא ולא בר רכא הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד {שואלת הגמרא} מאי רכא {עונה הגמרא} מלכותא דכתיב {שמואל ב ג-לט} אנכי היום רך ומשוח מלך ואי בעית אימא מהכא {בראשית מא-מג} ויקראו לפניו אברך,
ולפי זה מדודק מאוד שמיד לאחר ששמואל משתמש בכינוי אבא לרב ורש"י מסמיך את מקורו מלשון אברך וזה גם מה שרב היה אברך אבא למלכא חבר לשמואל, והוא ע"פ הגמרא בבא בתרא שריכא לשון מלכות, וע"כ מסביר רש"י את הכינוי אריוך מגזירת ריכא מאותה הגמרא, וכן רש"י מוסיף ומסביר כמלך השופט את הארץ, ומפני זה שמואל מתבטא אי הכיא אתר אבא "לא ידע במילי דשבתא כלום" לשון המתאימה למלך השופט.
במסכת קידושין רש"י לא פירש כלום, בגמרא שם נאמר אמר ליה לוי לשמואל אריוך ספק לי ואנא איכול, הרי שכינוי זה נאמר שלא באמירת שמועה בשם שמואל ושיבחוה כבשבת וחולין, וגם לא כבקשת הסבר להלכה, אלא שביקש ממנו שילקט בשבילו מבלי שידע פירות ערלה בחו"ל ויוכל לאכלם כדין ספק, הרי שבמקום זה לכאורה לא נכון כ"כ להשתמש בכינוי זה שנגזר מענין מלוכה כפי שרואים בשאר מקומות, והוא שם שבח לשמואל, ולבקש ממנו שילקט פירות, וע"כ רש"י לא פירש כי אין פירוש כינוי זה יוסיף להבנת הגמרא, אבל על לוי עצמו חברו של שמואל אין פלא שהשתמש בכינוי זה כי הוא זה שפונה אליו בכינוי זה בצימאון לדבר הלכה לבירור שמעתא כפי שנראה במנחות.
במסכת מנחות איתא בגמרא איתמר נמי אמר ליה לוי לשמואל אריוך לא תיתיב אכרעך עד דמפרשת לי להא מילתא וכו', לוי מבקש משמואל בלשון לא תיתיב אכרעך עד דמפרשת לי וכו', רש"י בשאר מקומות שמופיע לשון זה לא תיתיב אכרעך לא פירש כלום לבאר לשון זה, ובתוספות בנזיר דף כד פירש אלא עמוד על כרעיך על רגליך כמו מתותי כרעיה דר' חנינא בפרק קמא דחולין (דף ז:) עד דאמרת לי הדא מלתא, ויש שפירשו מפני שדרך ישיבתם היה על רגליהם בשיכול רגליים וע"כ אומר לו שלא ישב וישאר לעמוד (וראה בספר הכרמל מ"ש בזה), והנה כאן רש"י בהבאת הפסוק גור אריה יהודה כיוון לרמוז להמשכו של הפסוק גור אריה יהודה - כרע רבץ כארי וכלביא מי יקימנו, וביאור פסוק זה במפרשי התורה על מלכות יהודה היושבת במנוחה, וזה כיוון לוי לומר לשמואל אריוך - אריה מלך לא תיתיב אכרעך לא תנוח ולא אניח לך עד שדמפרשת לי וכו'.
במסכת חולין איתא כי סליק ר' זירא אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר לה להא שמעתא א''ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל אריוך מנו שמואל, (כעין הלשון בשבת אלא שזה בדין אחר הנוגע לשחיטה), ייתכן שמאחר שזה הפעהם האחרונה שמופיע דבר זה בש"ס וכן שכתוב כאן אריוך בבבל והגמרא שואלת מי זה אריוך, רש"י מסכם ומביא את השם אריוך הנקרא מלך אלסר, ושם זה "אריוך" ראוי למלך כי הוא מורכב כנוטריקון משני תיבות אריה – ריכא ששניהם משמעותם מלכות, וכדברי התוספות בשבת אריוך.. שם מלך כדכתיב אריוך מלך אלסר (בראסית יד) ונקטי' טפי משאר מלכים לפי שמובלע בו לשון ארי: עכ"ד , ולהבדיל גם מאריוך רב טבחים כדכתיב בדניאל (פרק ב פסוק יד) באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל, וברש"י שם – באדין. תרגום של אז : התיב עטא וטעם לאריוך. השיב עצה וטעם לאריוך שם האיש: רב טבחיא. שר ההורגים המחוייבים הריגה: .