קבלת החלטות בדרך השלילה / רפי זברגר

מנחות כה ע''א

הקדמה

המשנה הפותחת את הדף עוסקת בפסולי מנחה אשר למרות פסלותם, הוקרבו על המזבח: 
נטמא הקומץ והקריבו - הציץ מרצה. יצא והקריבו - אין הציץ מרצה, שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא.
אם קומץ המנחה נטמא והכהן בכל אופן הקריבו מעל המזבח, מחדשת משנתנו כי הציץ "מרצה" והופך את הקמיצה להיות ''תקינה'' עד כדי שכל המנחה כשירה ומותר לאכול את השיריים. 
לפני שנפרט את הדין השני של המשנה נקדים מספר הקדמות:
1. אם הוציאו דם של קרבן מחוץ לעזרה, עוברים על איסור ''יוצא'' (פסחים פ''ב).
2. הקמיצה הינה מקבילה של הדם במנחות, ולכן גם אם הקמיצה יצאה מחוץ לעזרה נפסלת ופוסלת את המנחה.
קובעת המשנה כי אם הקומץ יצא מחוץ לעזרה, ובכל אופן הקריבוהו מעל המזבח, במקרה זה, אין הציץ מרצה. מכיוון ש:
הציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא. 
 

הנושא

הגמרא בתחילה מביאה ברייתא המציגה את המקור לכך שהציץ מרצה. הפסוק הוא מהפרשה המתארת את הציץ אשר הינו חלק מבגדי הכהונה (שמות כ''ח, ל''ח): וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲו‍ֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם... והברייתא מגיעה למסקנה, בדומה למשנה, כי הציץ מרצה רק על קרבן שהוקרב בטומאתו, כיוון ש: טומאה הותרה מכללא, בקרבנות ציבור. 

כלל זה מלמד אותנו כי אם הקרבן נטמא או הכהן נטמא, אין מניעה להקריב קרבן ציבור, כמו קרבן תמיד המוקרב בכל יום יום, בבקר ובערב. 
לאחר שלמדנו את העיקרון והסיבה מדוע הציץ מרצה דווקא על טומאה, (מצאנו מקום בו היתרנו טומאה), ממשיכה הגמרא במספר שאלות ''המתקיפות'' הנחה בסיסית זו.
1. מתקיף לה רבי זירא: אימא עון יוצא, שהותר מכללו בבמה?
רבי זירא שואל (אולי את עצמו), והרי גם בדין ''יוצא'' יש היתר במקרים מסוימים כמו בטומאה. שהרי "בתקופת הבמות", אין איסור להוציא קרבנות משטח העזרה, ומותר להקריב על במה ''קטנה'' או ''גדולה''? 
אם כן, שואל רבי זירא, מדוע המשנה והברייתא לא קבעה כי הציץ אינו מרצה גם על איסור ''יוצא''. 
אביי ענה לו וציטט את הפסוק הנ''ל העוסק בציץ, שם נאמר כי הציץ מרצה רק בבית המקדש. 
2. מתקיף לה רבי אילעא אימא עון שמאל, שהותר מכללו ביום הכפורים?
שאלה דומה שואל רבי אילעא לגבי איסור הקרבה ביד שמאל. מדוע הציץ אינו מרצה גם קרבן שהוקרב ביד שמאל, והרי גם איסור זה הותר ביום הכיפורים, שם הכהן הגדול נוטל את הקטורת בידו השמאלית?
גם על שאלה זו עונה אביי דרך לימוד מאותו פסוק לעיל, ומסיק כי הציץ מרצה רק ''עבודה שנדחתה'' (כמו טומאה, יוצא ועוד) אך לא מרצה על עבודה שהותרה להיעשות כך מלכתחילה, כמו נטילת הקטורת ביום הכיפורים ביד שמאל. 
רב אשי עונה באופן אחר, ולומד מן הפסוק לעיל כי הציץ מרצה רק על עוון הקשור לקודשים - לקרבנות, אך לא על עוון הקשור למקדישין – הכוהנים. ומכיוון שפסול יד שמאל קשור למקדישים, אין הציץ מרצה. 
3. אמר ליה רב סימא בריה דרב אידי לרב אשי, ואמרי לה רב סימא בריה דרב אשי לרב אשי: ואימא עון בעל מום שהותר מכללו בעופות, דאמר מר: תמות וזכרות בבהמה, ואין תמות וזכרות בעופות?
שאלה נוספת שואל רב סימא את רב אשי. לא ידוע האם רב סימא היה בנו של רב אידי, או שמא בנו של רב אשי, ואז הוא בעצם שואל את אביו: לאור עיקרון של רב אשי ולאור העיקרון שלמדנו בברייתא, ניתן אולי לומר כי הציץ מרצה גם על קרבן בעל מום. שהרי בעל מום הינו מום בקרבן עצמו, וגם מצאנו מקרים בהם בעל מום הותר, כמו בקרבנות עופות בהם אין פסול של בעל מום?
על שאלה זו עונה רב אשי, כי ל"קרבן בעל מום אין תקנה''. הוא מוכיח זאת מפסוק בספר ויקרא (כ''ב, כ') שם נאמר על קרבן כזה כי לא לרצון יהיה לכם: לאור הנחיה כללית זו של קרבן בעל מום. אין אפשרות לריצוי עוון זה ע''י הציץ. 
 

מהו המסר?

למדנו היום שלוש תשובות לשאלות דומות, מדוע הציץ אינו מרצה על עבירות נוספות מלבד על "טומאה".
כל התשובות דחו את השאלות, והביאו מקור מן התורה שם לומדים על מה באמת מרצה הציץ, ועל מה אינו מרצה.
ניתן לומר כי ''מנגנון קבלת החלטות'' בסוגיא שלנו הייתה ''בדרך השלילה'' (אלימינציה בלעז).
הבאנו שלוש אפשרויות של ריצוי הציץ, אך דחינו אותם אחת לאחת, ונשארנו אם הנושא היחיד המוזכר במשנה ובברייתא.
נלמד מכך שיעור קצר כיצד לפעמים יש לקבל החלטות. נושא זה הוא קשה להרבה אנשים, המתקשים להחליט בנושאים רבים, מה וכיצד לעשות או לא לעשות. הם מתלבטים ומתלבטים, ופעמים רבות לא מגיעים לכלל החלטה.
מעבר לטכניקות אחרות, נוכל להשתמש גם בטכניקה זו של החלטה בדרך השלילה: מה לא נכון לעשות. מה בוודאי לא בא בחשבון וכן הלאה. נוריד עוד ועוד אפשרויות, עד אשר נצטמצם למספר אפשרויות קטן, ואז קבלת ההחלטה תהיה קלה יותר.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]