גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף קכ"ו, מדור "עלי הדף"
מסכת מנחות
דף טו ע"ב

בענין "אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד עשרה ימים"

שנינו במשנה (טו ע"ב): "הזבח מפגל את הנסכים משקדשו בכלי, דברי רבי מאיר", והיינו, שאם בשעת שחיטת הזבח כבר נתקדשו הנסכים בכלי שרת, והיתה לו מחשבת פיגול על הזבח, גם הנסכים נעשים פיגול וחייבים כרת על השתיה, ועל כך תניא בברייתא: "אמרו לו לרבי מאיר, והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד י' ימים", דהיינו שאין חובה להביא את הנסכים בו ביום של הקרבת הקרבן, כי אינם חלק מן הזבח, ולמה אם כן יתפגלו מחמתו, והשיב רבי מאיר: "אף אני לא אמרתי אלא בבאין עם הזבח", כלומר, שאם הביאם יחד עם הזבח נעשים חלק ממנו ומתפגלים מחמתו, ואכן כשעדיין לא נתקדשו בכלי שרת בשעת הזביחה, אינם מתפגלים מחמתו.

והעיר הגה"ק רבי חיים אלפאנדרי זצ"ל, מגאוני חכמי קושטא ומרבני ירושלים וצפת, בהגהותיו על ספר 'בני חיי' (סי' כה אות ב), מגמרא זו כלפי אמרם ז"ל (ברכות יד:): "אמר עולא, כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים", ובביאור מאמר זה איתא בתלמידי רבינו יונה (הובא בב"י או"ח סי' כה ס"ד): "הפירוש הנכון כך הוא, דעולא ס"ל, דכיון שהוא קורא 'וקשרתם לאות על ידכה והיו לטוטפות בין עיניך', ואינו מניחן, נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו, שמה שאומר אינו אמת ואע"פ שעשה המצוה, שיצא ידי קר"ש, אפילו הכי עבר עבירה מצד אחר שהעיד עדות שקר על עצמו. ורבי יוחנן ס"ל, שאפילו המצוה עצמה אינה נעשית שלימה... דהוי ליה כמי שמקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים'...", ועל כך העיר: "וקשה שהרי אמרו במנחות דף טו, דאדם מביא קרבנו היום ונסכים לאחר עשרה ימים, וכן פסק הרמב"ם בהל' מעשה הקרבנות פ"ג, ואם כן בזבח בלא נסכים אין שום איסור בדבר".

וממשיך ודן בדבר: "ואין לומר, דהכא אחר שקרא קרא קר"ש אינו מניח תפילין באותו יום... ואם כן הוה ליה כאילו לא הקריב נסכים כלל, דאם כן רשע מיקרא שביטל מצות עשה".

הגאון החיד"א מביא את דבריו בספרו 'פתח עינים' (כאן) וכותב: "אי מהא לא איריא, דאין הכי נמי דרשע מקרי על ביטול מצות עשה דתפילין והא לא צריכא למימר, רק אשמועינן דאפילו קר"ש שכבר קרא אינה נחשבת לו למצוה שלימה, דהו"ל כמקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, כלומר, שלא הקריב מנחה ונסכים כלל". ובמסקנא מסיק החיד"א: "אכן, פשט הש"ס והפוסקים משמע דצריך שיהיו התפילין עליו בשעת קרי"ש, ולא סגי כשמניחן אחרי כן".

הגר"ח אלפאנדרי זצ"ל עצמו מתרץ: "ונראה דבזבח בלא נסכים אף שמקריב הנסכים אחר ימים, מכל מקום אין אומרים שירה עליהם, שהשיר נאמר על הנסכים, וכיון שעבר אותו יום בטל השיר, ונמצא שהקריב בלא שיר (ועי"ש שציין לדברי התוס' במס' ר"ה [ל: ד"ה ונתקלקלו] דמה"ט יש לכתחלה להביא נסכים עם הזבח)... ואם כן הכי קאמר: כל הקורא קר"ש ואינו מניח תפילין בשעת הקריאה, הרי ביטל מצות קריאה באותה שעה, כמו המקריב זבח בלא נסכים, דאף שמביא הנסכים אחרי כן, מכל מקום בטל השיר, הכי נמי אם יקיים אחרי כן מצות תפילין כבר עבר זמן קריאת שמע".

כלפי דבריו אלו מעיר החיד"א (שם): "קצת קשה, דהתוס' (ר"ה שם) כתבו, דהיינו דוקא בקרבן ציבור שטעון שירה, ומה שאמרו 'מביא אדם זבחו היום ונסכיו עד י' ימים', דמשמע לכתחילה, היינו בקרבן יחיד דאינו טעון שירה... ומאחר שכן, הכא ביחיד שקורא קר"ש מיירי, וא"כ מאי קאמר 'כאלו הקריב עולם בלא מנחה וזבח בלא נסכים', הרי ביחיד לכתחילה יכול לעשות כן, ואינו נראה לפרש: קורא קר"ש בלא תפילין כאילו ציבור הקריבו זבח בלא נסכים שביטלו השירה, דהוא יחיד ונדמהו ליחיד, ועוד דהלשון דקאמר 'הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו הקריב' וכו', משמע שהוא הקריב, ויחיד יכול לעשות כן לכתחילה".

בספר 'חקרי לב' (או"ח סי' ה להל' תפילין סי' לב, מובא ב'פתח עינים' שם) הוכיח מכמה ראשונים שדין זה ש'אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד י' ימים', לא נאמר כי אם במי שאין לו יין לנסכים בשעת הקרבת הקרבן, אבל מי שיש לו יין חייב להביאם עם הזבח, ועל כך כתב: "ויש לי להביא ראי' לסברא זאת, ממה שאמרו בברכות דף יד 'אמר רבי יוחנן כל הקורא קר"ש בלי תפילין כאילו הקריב עולה בלי מנחה זבח בלי נסכים', ולכאורה קשה בהך סוגייא דמה איסור יש בדבר, לפי דקי"ל 'מביא אדם את זבחו היום ונסכיו לאחר ימים'... וכבר ראיתי להרב 'בני חיי' באו"ח סימן כ"ה שעמד על זה... אך למה שכתבתי בדעת רש"י והרמב"ם והתוס' ישנים, דכי אמרינן 'מביא אדם את זבחו היום' וכו', אינו אלא בשלא נזדמנו לו נסכים, דאם יש לו נסכים חייב להקריבם עם הזבח, לא קשה מידי בהך סוגיא דברכות, דהרי הכי נמי בידו היה להניח תפילין, דאי לית ליה אין בו עון" (ועי"ש יישוב נוסף).

אמנם, בעיקר הדברים נודע מה שהאריך בזה בשו"ת 'בית יצחק' (ח"א סי' יז) להצדיק מנהגם של חסידים שקוראים קר"ש תיכף בעמדם ממיטתם בלא הנחת תפילין, והביא בשמו של הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע כעין ישובם הראשון של הגר"ח אלפאנדרי והרחיד"א, וז"ל: "שמעתי לפרש בשם הרב הגאון הצדיק מוה' יעקב יצחק מלובלין דברי עולא ורבי יוחנן בקרא קר"ש ולא הניח תפילין כלל, אבל בקרא אדעתא שיניח תפילין אחרי כן לא הוי... והכי משמע מדקאמר 'עולה בלא נסכים', ובעולה מהני אם מקריב נסכים אחר הקרבת עולה, על כרחך מיירי שאינו מניח כלל" (וכ"כ הרה"ק מדינוב זי"ע בספרו 'מגיד תעלומה' ברכות שם; וראה עוד 'טל תורה' ברכות שם שציין שכ"כ באלפסי זוטא שם).