דיוק וחידוש ברש"י

זבחים דף צ

עמוד ב

רש"י ד"ה ובכולן. בכל הנאכלין רשאין הכהנים לשנות באכילתן כגון לאוכלן צלוין שלוקין ומבושלין:
רש"י חוזר על לשון המשנה (הכפול) ומאריך בלשונו, בכל הנאכלין – לשנות באכילתן – כגון לאוכלן, ויכל לקצר ולכתוב בכל הנאכלין רשאין הכהנים לשנות ולאוכלן כגון צלוין וכו', ונראה שרמז בכך להסביר גם את לשון המשנה, שאף שהכהנים הן זריזין ויש שהיו אוכלים חי את הקדשים מותר להם לשנות (ואף להטעים את הקדשים בתבלין כדאמרינן במשנה) ולאוכלן בכל דרכי הצליה והבישול, אלא שאף שיכולים לשנות, ואין צריך לאכלם חי, חייבים לאכלם בדרך אכילה ולהרגיש טעם ולא לבלוע, כפי שהדין בשאר אכילות מצוה מצה (ומרור) שאין לבולעם אלא לאכלם מפני שמברך על אכילת מצוה, צריך דווקא לאכול, עוד יש לומר שאסור לשנות לגריעותא על ידי תבלין רע שאין דרך "אכילה" בכך.


היום במסורה פקודת רש"י הקדוש זי"ע, ביום חמישי, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה
סגולה ללמוד גמרא עם רש"י ובעל השמועה כנגדו יעמוד ויכולים לפעול ישועות