סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

טגרס אריא דבי עילאי – טיגריס

 

"אמר רב יהודה: קרש טביא דבי עילאי, טגרס אריא דבי עילאי. אמר רב כהנא: תשע אמהתא הוי בין אונא לאונא דאריא דבי עילאי. אמר רב יוסף: שיתסר אמהתא הוי משכיה דטביא דבי עילאי. אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: אלהיכם כאריה מתיל, דכתיב אריה שאג מי לא יירא מאי רבותיה? פרשא קטיל אריא! אמר ליה: לאו כהאי אריא מתיל, כאריא דבי עילאי מתיל" (חולין, נט ע"ב).

פירוש: אמר רב יהודה: קרש הוא טביא [צבי] החי במקום המכונה בי עילאי [בית העליונים]. טגרס שדיברו בו חכמים הוא אריא [אריה] החי במקום המכונה בי עילאי [בית העליונים]. אמר רב כהנא: תשע אמהתא הוי [תשע אמות יש] בין אונא לאונא דאריא [בין אוזן לאוזן של אותו אריה] של בי עילאי. אמר רב יוסף: שיתסר אמהתא הוי משכיה דטביא [שש עשרה אמות הוא אורכו של אותו צבי] של בי עילאי. ובענין אריה של בי עילאי מסופר, אמר ליה [לו] קיסר רומי לר' יהושע בן חנניה: מה שאלהיכם כאריה מתיל [נמשל], דכתיב [שנאמר] "אריה שאג מי לא יירא" (עמוס ג, ח), מאי רבותיה [מה גדולתו]? הלא פרשא קטיל אריא [פרש הורג אריה]! אמר ליה [לו]: לאו כהאי אריא מתיל [לא כאריה זה שפרש מסוגל להרוג הוא נמשל], אלא כאריא של בי עילאי מתיל [הוא נמשל] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: טיגריס          שם באנגלית: Tiger      שם מדעי: Panthera tigris

שם בשפות אחרות: ערבית – נמר (نمر)

    
הנושא המרכזי:
לזיהוי "אריא דבי עילאי"


במקורות (במקרא וספרות חז"ל) אנו פוגשים כמה מיני טורפים גדולים ממשפחת החתוליים. שלושה מהם היו נפוצים באזורנו ומזוהים ברמה גבוהה יחסית של וודאות. הכוונה לאריה ("האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא", תמונה 1), נמר ("הם שמו עצמם כנמר", תמונה 2) וברדלס ("הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס", תמונה 3). בסוגייתנו מתואר מין נוסף ה"טגרס" שכנראה היה מוכר לקדמונים רק מתוך עדויות רחוקות או סיפורים מיתולוגיים(1). נוכל להציע את זיהויו של שם זה על פי משמעותו בשפות אחרות ועל פי מעט המאפיינים המוזכרים בסוגייתנו. ביוונית הקלאסית טיגריס (τίγρις) הוא הטורף tiger ובכמה שפות בנוסף ליוונית גם שמו של נהר החידקל.tiger (תמונה 4) הוא המין הגדול בסוג פנתר (Panthera) ותחום תפוצתו כולל את דרום מזרח אסיה.

השם המקראי "נמר" כלל מינים שונים ממשפחת החתוליים הדומים זה לזה, עד כדי החלפה ביניהם, כמו הברדלס (cheetah), הנמר (Leopard) והטיגריס(2). לעומת זאת, בעברית בת זמננו קיימת אבחנה בין השם נמר המתייחס לטורף שנקרא בעבר "נמר חברבורות" (Leopard) ששרידי אוכלוסייתו קיימים עד היום בארץ לבין הטיגריס (tiger) שכנראה לא חי באזורנו. השם "נמר" מציין את היותו מנומר בכתמים – חברבורות ("הֲיַהֲפךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרתָיו(3)וכו'", ירמיהו,יג כ"ג) ואילו גופו של הטיגריס מכוסה בפסי רוחב. לא הצלחתי למצוא קשר ברור בין השם tigris שניתן לנהר החידקל לבין שמו של הטורף tigris. יש המציעים שמקור השם הוא בפרסית עתיקה ומשמעותו "חץ" או "מחודד" תכונה המציינת את מהירות הזרימה של החידקל ומהירות המרדף של הטיגריס אחר טרפו.

בדברי רב כהנא ורב יוסף ה"טגריס" מכונה בשם "אריא דבי עילאי". על פי רש"י "בי עילאי" הוא שמו של יער. הטיגריסים מעדיפים בתי גידול מיוערים שם הם יכולים לנצל את התאמותיהם המיוחדות כמו טיפוס על עצים עליהם הוא אורב לפרסתנים חולפים. מהסוגיה משתמע שהטיגריס גדול וחזק מהאריה כפי שאכן כך הדבר. בניגוד לטורפים אחרים הניזונים בעיקר מפרטים זקנים וחלשים הרי שהטיגריס מעדיף בדרך כלל את הגדולים והבריאים. קיימת עדות לכך ששני טיגריסים הצליחו לטרוף פיל. אורכו של הזכר בדרך כלל יכול להגיע לשלושה מטרים, ומשקלו ל-225 ק"ג, כשהפרטים הגדולים בתת-המין הסיבירי יכולים להגיע לאורך של 4-3.5 מ' ומשקל של מעל ל-300 ק"ג. תאורי הגודל הנראים מוגזמים מבטאים אולי את העובדה שהאמוראים לא הכירו את הטיגריס באופן בלתי אמצעי אלא ניזונו מתיאורים שהגיעו ממרחקים. כראיה לכך שמדובר בבעל חיים רחוק יכול לשמש הסיפור האגדי על האופן שבו הקיסר יכול היה לראותו:

"אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה: אלהיכם כאריה מתיל, דכתיב אריה שאג מי לא יירא מאי רבותיה? פרשא קטיל אריא! אמר ליה: לאו כהאי אריא מתיל, כאריא דבי עילאי מתיל. אמר ליה: בעינא דמיחזית ליה ניהלי! אמר ליה: לא מצית חזית ליה. אמר ליה: איברא, חזינא ליה! בעא רחמי, אתעקר מדוכתיה, כי הוה מרחיק ארבע מאה פרסי ניהם חד קלא - אפילו כל מעברתא, ושורא דרומי נפל, אדמרחק תלת מאה פרסי ניהם קלא אחרינא - נתור ככי ושיני דגברי, ואף הוא נפל מכורסייא לארעא. א"ל: במטותא מינך, בעי רחמי עליה דלהדר לדוכתיה. בעא רחמי עליה, ואהדר ליה לאתריה"(4).   
  

               
תמונה 1.  אריה           צילם:  yaaaay   תמונה 2.  נמר פרסי        צילם: מויש יאול

     

               
תמונה 3.  ברדלס          צילם:  Sam Stearman   תמונה 4.  טיגריס         צילם:  Vijaymp

  

 


(1) למשל הטיגריס מסמל את השנה השלישית במחזור 12 השנים בלוח הסיני.
(2) בערבית נקראים הטיגריס והנמר בשם המשותף "נמר" (نمر)
(3) "מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בּוֹ מְתם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה וכו'" (ישעיהו, א ו').
(4) פירוש: ובענין אריה של בי עילאי מסופר, אמר ליה [לו] קיסר רומי לר' יהושע בן חנניה: מה שאלהיכם כאריה מתיל [נמשל], דכתיב [שנאמר] אריה שאג מי לא יירא" (עמוס ג, ח), מאי רבותיה [מה גדולתו]? הלא פרשא קטיל אריא [פרש הורג אריה]! אמר ליה [לו]: לאו כהאי אריא מתיל [לא כאריה זה שפרש מסוגל להרוג הוא נמשל], אלא כאריא של בי עילאי מתיל [הוא נמשל]. אמר ליה [לו] הקיסר: בעינא דמיחזית ליה ניהלי [רצוני שתראה אותו לי]! אמר ליה [לו] ר' יהושע: לא מצית חזית ליה [אינך יכול לראות אותו]. אמר ליה [לו]: איברא, חזינא ליה [באמת, אראה אותו]! הראהו לי! בעא רחמי [ביקש ר' יהושע רחמים, התפלל], אתעקר מדוכתיה [נעקר אותו אריה ממקומו, לעבר רומי], כי הוה מרחיק ארבע מאה פרסי ניהם חד קלא [כאשר היה מרוחק ארבע מאות פרסות מרומי נהם פעם אחת], אפילו כל מעברתא [הפילו כל הנשים המעוברות], ושורא דרומי נפל [וחומת רומי נפלה]. אדמרחק תלת מאה פרסי ניהם קלא אחרינא [כאשר היה מרוחק שלוש מאות פרסות נהם בקול אחר], נתור ככי ושיני דגברי [נשרו השיניים הקדמיות והשיניים הטוחנות של האנשים מפחד], ואף הוא הקיסר נפל מכורסייא לארעא [מהכסא לארץ]. אמר ליה [לו] לר' יהושע: במטותא מינך, בעי רחמי עליה דלהדר לדוכתיה [בבקשה ממך, בקש רחמים עליו שיחזור למקומו]. בעא רחמי עליה [ביקש ר' יהושע רחמים עליו], ואהדר ליה לאתריה [והחזירו למקומו].


 

רשימת מקורות:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 64-65. 

לעיון נוסף:

א. דיין, "החי במקרא – יונקים", דפוס העיר העתיקה, ירושלים תשע"ז, עמ' 108-109.

 

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר