כישורים בולטים במיוחד / רפי זברגר

זבחים פח ע"א

הקדמה

המשנה בדף פ''ח, האחרונה בפרק, עוסקת בקידוש ע''י כלי המקדש. בראשית קובעת המשנה כלל:
כלי הלח מקדשין את הלח, ומדות יבש מקדשות את היבש.
כלי המיועד לדברים לחים (כמו: דם, שמן ומים), מקדש רק דברים לחים, וכן כלים המיועדים לדברים יבשים (כמו: סולת של המנחות), מקדשים רק דברים יבשים.
כדי שלא נטעה לחשוב כי כלי הלח מקדשים את הלח, ואולי גם את היבש, וכן להיפך, ממשיכה המשנה ומבהירה:
אין כלי הלח מקדשת את היבש, ולא יבש מקדש את הלח.
כל כלי מקדש רק את הראוי לאותו כלי בלבד: לח ללח, ויבש ליבש.
עוד שני כללים מלמדת אותנו המשנה:
1. כלי הקודש שניקבו, אם עושין בהן מעין מלאכתן שהיו עושין והן שלימים – מקדשין, ואם לאו - אין מקדשין.
אם נוצר חור בכלי, תלוי אם עדיין אפשר להשתמש בו בשימוש הרגיל שלו. אם כן – מקדשין, ואם לא – אינן מקדשין.
2. וכולן אין מקדשין אלא בקודש:
כל מה שאמרנו במשנה לגבי קידוש החומר ע''י הכלי, כל זה רק אם הכלי נמצא בעזרה. מחוץ לעזרה – אין הכלי מקדש. 
 

הנושא

שמואל מסייג את הכללים ברישא של המשנה לגבי קידוש כלי המקדש רק לדבר הראוי להם: 
לא שנו אלא מדות, אבל מזרקות מקדשין שנאמר (במדבר ז' י''ג): וְקָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
הכלל שאמרנו במשנה חל רק על כלי מדידה, אבל מזרקות, למרות שהם משמשים לנוזלים, הם מקדשים גם את היבש.
מקור דינו של שמואל מהפסוקים בפרשת נשא על קרבנות הנשיאים, בהם מפורטים קרבנותיהם של כל נשיא, ושם נאמר כי קערת כסף ומזרק כסף, שניהם מלאים סלת, שהוא דבר יבש. 
הכלל הנובע מדברי שמואל, כלים אשר כל מטרתם מדידה, הם מקדשים רק את הראוי להם למדידה, אך כלים אשר ניתן התורה מציינת כי ניתנו גם לדברים אחרים מהרגלם – הם מקדשים גם לח וגם יבש. 
מוסיף רש''י ומדגיש: אף על גב דכלי הלח נינהו - מקדשין יבש, דכי היכי דחזו ללח, חזו לסלת שהוא יבש:
הקערה והמזרק ודומיהם, הינם בעיקרון כלים לדברים לחים, למרות זאת ובגלל שהם ''ראויים'' גם לדברים יבשים כמו סולת, לכן הם מקדשים גם דברים יבשים. 
 

מהו המסר?

למדנו עיקרון מעניין בגמרא: כלי שיש לו ייחודיות משלו, הוא יכול לשמש אך ורק את הדברים הייחודיים הללו. אך כלי שלמרות שעיקר שימושם הוא בלח, אם יש להם גם שימוש ביבש אזי נייחס לו גם תכונה זו ויקדש דברים יבשים.
אם נייחס עיקרון זה גם לבני אדם, הרי שנגיע לתובנות מעניינות. אדם שהוא מאוד ייחודי בתכונה מסוימת, בכישרון מסוים, ביכולת מיוחדת, הרי שאנו כהורים, חייבים להבחין בכך ולנתב אותו באופן משמעותי לכיוון זה. נסייע לו לפתח את היכולות והכישורים המיוחדים שלו, ניתן לו גב חברתי, רוחני וכלכלי לדרך זה ונצעד עמו צעד אחר צעד כדי שיוכל ליישם את התכונות המיוחדות שלו.
אם יש לילד כיוון מסוים, אך לא באופן בולט ומשמעותי, הרי שנסייע לו לפתח כישורים בכל הכיוונים האפשריים המתאימים לו. לא ניתוב חד כיווני ומשמעותי אחד, אלא נפתח בפניו אפשרויות ואפיקים שונים, על מנת שיוכל לבטא את מירב כישרונותיו וכישוריו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]